סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלועזית: זָ'אנֶר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים. נהוג ליחס לאריסטו, שספרו פואטיקה נחשב לספר-יסוד בתורת הספרות, גם את החלוקה הראשונית של הז'נרים. ב"פואטיקה" קבע אריסטו סכמה של שלושה זָ'נֶרים (נקראים גם "מודלים") בסיסיים: אפוס, שירה ודרמה.

האפוס, המזוהה בעת החדשה עם המושג פרוזה, הוא טקסט כתוב על-ידי מספר, ויש בו נטייה לתיאור אובייקטיבי וריאליסטי.

השירה מקורה בתרבות האוראלית, כלומר בביצוע של פרפורמר מול קהל. יש בה דגש על צליל, תמונה ודימוי.

הדרמה מעלימה את המספר ואף על פי שהיא מבוססת על טקסט כתוב, היא מעמידה מציאות ישירה באמצעות הסצנה, העלילה והשחקנים.[1]