סטטוס חברתי
מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סטטוס חברתי (או מיצב חברתי[1]) הוא מיקומו של האדם או האורגניזם במבנה החברתי בהקשרים שונים. בספרות קיימת הפרדה[2] בין מעמד חברתי (Social Rank) לבין סטטוס או מיצב חברתי (Social Status). בעוד מעמד חברתי מתייחס למיקום בתוך ההיררכיה החברתית המאפשר להשפיע על אחרים[3], הסטטוס החברתי מתייחס למידה שבה אנשים אחרים מוכנים להיענות לבעל הסטטוס מרצון, מתוך הערכה והערצה[2]. הגדרה מצמצמת יותר, מתייחסת לסטטוס החברתי כמידה בה פרט (או קבוצת פרטים) מוערך ונערץ על ידי פרטים אחרים[4][5] כאשר ההשפעה היא תוצר של הסטטוס[5]. בין כך ובין כך, הסטטוס החברתי בעיקרו הוא סובייקטיבי, אם כי לרוב קיימת הסכמה לגבי הסטטוס החברתי היחסי של פרט מסוים בין חברים שונים בקבוצה[5].
לסטטוס ולמעמד החברתי הקשרים רבים, מרמת תהליכים תוך-אישיים הקשורים לסטטוס, כמו השפעה על צורות חשיבה ורגש של הפרט, ועד לרמת השפעות הקשורות לחברות אנושיות שלמות. בתווך נמצאים היבטים של סטטוס הקשורים ליחסים בין-אישיים, וליחסים בין קבוצות או ארגונים, כמו גם הקשרים חוצי רמות. דוגמאות להקשרים חוצי רמות הן עיצוב הקשרים בין הפרט למדינה או בין צוותים לארגון בו הם פועלים[6]. לפיכך חוקרי סטטוס חברתי משתייכים לתחומים מגוונים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, התנהגות ארגונית. בנוסף, מאחר שהיררכיות חברתיות נצפו גם בבעלי חיים שונים פרימטים ושאינם פרימטים, ישנם חוקרים הבוחנים נושא זה מתוך תחום הביולוגיה והתנהגות בעלי חיים[6].
הכמיהה למעמד חברתי נחשבת כמוטיבציה יסודית אצל בני אדם[7]. המעמד מעניק יתרונות כמו אוטונומיה, רווחה, הערכה, מקובלות חברתית וגישה למשאבים. עם זאת, קיימים הבדלים בכמיהה למעמד גבוה. לדוגמה נשים בממוצע חפצות יותר במעמד המבוסס על הכרה חברתית, בעוד גברים בממוצע מחפשים יותר מעמד מבוסס על כוח[8][6].