סינדרום האף הריקויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia תסמונת האף הריק (באנגלית: Empty Nose Syndrome) היא נכות נשימתית של האף המתרחשת על פי רוב לאחר כריתות קיצוניות מדי של קונכיות האף התחתונות או האמצעיות, שגורמת לרוב לבעיות בנשימה ולפגיעה בחוש הריח.[1] סי. טי. של אף רגיל שבו רואים את כל קונכיות האף במלואן. חתך CT המדגים אף ריק מקונכיות תחתונות לאחר כריתתן המלאה.
תסמונת האף הריק (באנגלית: Empty Nose Syndrome) היא נכות נשימתית של האף המתרחשת על פי רוב לאחר כריתות קיצוניות מדי של קונכיות האף התחתונות או האמצעיות, שגורמת לרוב לבעיות בנשימה ולפגיעה בחוש הריח.[1] סי. טי. של אף רגיל שבו רואים את כל קונכיות האף במלואן. חתך CT המדגים אף ריק מקונכיות תחתונות לאחר כריתתן המלאה.