סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. אורך סיפור קצר נע בדרך כלל בין 1,000 ל-7,500 מילים.

סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים, אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון סיפורי אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו, מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים, נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה. כמו הסיפור העיוורת.

מאפייניו העיקריים של הסיפור הקצר:

• מוטיב מנחה (leitmotiv) - מוטיב מרכזי ביצירה המאגד סביבו את שאר המוטיבים. בסיפור הקצר ניתן לזהות בקלות את המוטיב המנחה משום שבדרך כלל הוא מופיע בשם הסיפור.
• מוטיב רעיון - אלמנט, מילה מסוימת שחוזרת על עצמה מספר פעמים ביצירה והיא בעלת משמעות.
• פואנטה - נקודת חוד, השיא של הסיפור. נקודה שמפתיעה אותנו בתור הקוראים. השיא נמצא בסוף הסיפור או לקראת הסוף. לא כל סיפור קצר הוא סיפור פואנטה, יש סיפורים שיש בהם נקודת שיא אך ללא פואנטה.
• צמצום - בגלל שהסיפור קצר, יש צמצום במרכיבי הסיפור:
  • זמן - בדרך כלל הסיפור מתרחש במהלך זמן קצר, מספר שעות, יממה, שבוע או בדילוגים.
  • מקום - היכן המקום המרכזי שבו מסופר הסיפור.
  • העלילה (השתלשלות המאורעות בסיפור) - בסיפור הקצר יש בדרך כלל עלילה אחת (ראו למטה "מבנה הסיפור הקצר").
  • הדמויות - הדמויות בסיפור הקצר מעטות יחסית לסיפורים שונים. בדרך כלל יש דמות ראשית אחת ודמויות משנה. הדמויות בסיפור הקצר אינן עגולות (מפורטות ומפותחות) אלא שטוחות.
  • תיאורים - הלשון בסיפור הקצר נוטה להיות חסכנית. כל תיאור הוא הכרחי ומשמעותי ביותר.