סכר געשי
מונח בגאולוגיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סכר געשי הוא סוג של סכר טבעי הנוצר במישרין או בעקיפין עקב געשיות, האוגר או מעכב באופן זמני זרימת המים בנחלים קיימים, בדומה לסכר מעשה ידי אדם. קיימים שני סוגים של סכרים געשיים, אלו שנוצרו מזרימה של לבה מותכת, ואלו שנוצרו מהשקעה ראשונית או שניונית של סלעים פירוקלסטיים וסחופת. סיווג זה מחריג מההגדרה צורות נוף אחרות ממקור געשי דמויות סכר שהן בדרך כלל גדולות יותר ומתקיימות במשך תקופה ארוכה יותר, המכונות בשם אגם לוע, אף שמרכזים געשיים אלו עשויים להיות המקור לחומרים שיצרו סכרים געשיים, ואף שניתן להתייחס לחלקם התחתון של שולי הלוע הסוכרים את האגם כאל סכר, בייחוד אם רמת פני המים בתוך הלוע גבוהה יחסית.
סכרים געשיים נוצרים בכל רחבי העולם, כשמקורם הוא מתחמים געשיים רדומים או פעילים, ומוצאים עדויות לקיומם במחקרים גאולוגיים ובעדויות היסטוריות והם נוצרים גם בימינו. במקביל קיימות גם עדויות להסרתם או להתמוטטותם של סכרים כאלו. אורך החיים של הסכרים משתנה והוא נע בין ימים אחדים, שבועות, שנים ועד כמה מאות אלפי שנים ויותר. גם גודל הסכרים משתנה בין סכרים באורך ורוחב של מטרים בודדים לסכרים באורך של מאות או כמה אלפי מטרים.
תהליך הקמת סכרים אלו, המבנה הפנימי שלהם, תפוצתם ואורך חייהם קשורים ישירות לכמות האנרגיה הגאותרמית הראשונית שהשתחררה, למהירותה, ולמשכה. גורמים נוספים כוללים את סוג הסלעים שנוצרו, מאפייניהם הפיזיים, עמידותם, וצורות השקעתם השונות. צורות ההשקעה כוללות זרימת לבה מותכת בכוח הכבידה על פני השטח, זרימה, או נפילה מהאוויר של סלעים פירוקלסטיים, כמו גם חלוקה מחדש והסעה של חומרים אלו באמצעות הכבידה או מים.