סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת. בחלק מהמקרים מילות סלנג עוברות תהליך שבסופו הן חלק לגיטימי בשפה. המילה סלנג ידועה כבר מהמאה ה-18, ומקורה אינו ידוע.[1] לעיתים קרובות נוצרים ביטויי סלנג כחלק מסוציולקט שנועד להבחין בין חברי קבוצה אחת לאחרת, ובמובן זה הוא משמש כדרך לאפשר לבני קבוצה מסוימת לזהות זה את זה. במקרים רבים נוטות תת-תרבויות בעלות מובחנות מקצועית או מובחנות באורח חיים לפתח סלנג ייחודי להן, כפי שאפשר להבחין אצל מכורים לסמים, פושעים, שוטרים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון ובעלי מקצועות אחרים שבהם קיימת אינטראקציה ענפה בין חברי תת-התרבות.

חשוב להבחין בין עגה לז'רגון, שהוא מילון המונחים האופייני לעוסקים במקצוע מסוים. הז'רגון עשוי לשמש כדי להבחין או לבודד מי שאינו חבר בקבוצה, אך הוא לא מחליף את הדקדוק או הלקסיקון התקניים אלא מוסיף מונחים מוסכמים טכניים, מקצועיים או מוסדיים שאינם רלוונטיים לאנשים חיצוניים, אך לחברי הקבוצה מאפשרים החלפת מידע יעילה יותר.

בעברית, בגלל מאפייניה הייחודיים כשפה מתחדשת, שחלקים בה דלים בתארים ושמות עצם נדרשים, מתפקד הסלנג כדרך לא רשמית להעשרת המאגר הלשוני, ולעיתים קרובות חודרות מלות עגה בהדרגה אל תוך השפה הרשמית ובמקרים מסוימים אף מתקבלות באופן רשמי ומלא לאוצר המילים באמצעות האקדמיה ללשון העברית.