סנדק (יהדות)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביהדות, סַנְדָּק הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).
מקור הכינוי
לפי ספר הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".
תפקיד הסנדק
בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח[דרוש מקור]. הסנדק מכונה גם "בעל הברית". וחכמי ישראל[1] אמרו שהסנדק דומה למקטיר קטורת, וכמו שהקטורת מביאה לעושר לכהן המקטיר אותה, כך הסנדקאות מביאה עושר לסנדק. ומטעם זה לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים, כמו שלא נתנו לכהן אחד להקטיר פעמיים קטורת, כדי לזכות את כולם בברכת העושר.
ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס".
בקבלה מיוחסת השפעה לזהות הסנדק על התינוק[דרוש מקור]. רבי יצחק מווינה כתב בספרו אור זרוע "ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק"[2].
יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה[3].
קוואטר
ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". הרב שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:[4]
הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.— אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
