סעדיה: שורשים במולדת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סעדיה: שורשים במולדת הוא סרט קצר ישראלי עלילתי–תעמולתי באורך 18 דקות שנעשה בשנת 1951 על ידי הבמאי זאב רב-נוף וצולם על ידי הצלם חיים שרייבר. בסרט מתוארת ישראל בשנות ה-50: המעברות, החיילים, הגדנ"ע, העולים החדשים וההוויה הישראלית המתגבשת.[1]
הסרט צולם בבסיס הגדנ"ע באר-אורה על ידי יחידת ההסרטה של הגדנ"ע. לימים אותר הסרט באוסף הסרטים העצום של ארכיון צה"ל על ידי הקולנוען יעקב גרוס. גרוס ערך ושחזר את הסרט, והקרין אותו מחדש בסינמטק תל אביב בשנת 2011. במקביל, ניסה לאתר את הנער סעדיה ופנה לתוכנית הרדיו של ירון אנוש, בתקווה לאתרו ולהביאו להקרנה בסינמטק וכך לסגור את המעגל. לאחר תחקיר הסתבר שהנער סעדיה הוא שלום זכריה, שנהרג בקרב על ארמון הנציב במלחמת ששת הימים.
בראייה עכשווית מעלה הסרט שאלות רבות ורלוונטיות במדינת ישראל של ימינו בנושאים כמו: יחסי עולים וותיקים בראשית המדינה, יחסים בין אשכנזים למזרחים, ומה משמעות יצירת "היהודי החדש"?