סרט באורך מלא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סרט באורך מלא (באנגלית: Feature-Length Film) הוא סרט קולנוע שזמן הקרנה שלו ארוך מספיק, על מנת שהסרט, כאשר הוא מוקרן באולם קולנוע, ייחשב לסרט העיקרי (Feature Film), או היחידי, הממלא תוכנית. משך הזמן הדרוש, על מנת להיחשב לסרט באורך מלא, משתנה בהתאם לזמן ולמקום שבו מוקרן הסרט. על פי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, מכון הסרטים האמריקאי ומכון הסרטים הבריטי, אורכו של סרט באורך מלא הוא 40 דקות או יותר, זאת בעוד שעל פי גילדת שחקני המסך נקבע אורך של 80 דקות או יותר.
אורכם של רוב הסרטים באורך מלא הוא בין 70 ל-210 דקות. הסרט "The Story of the Kelly Gang" (1906, אוסטרליה)[1] היה הסרט הדרמטי העלילתי הראשון באורך מלא (אורכו כ-60 דקות). קדם לו הסרט "The Corbett-Fitzsimmons Fight" (1897, ארצות הברית), שנחשב על ידי רבים כסרט התיעודי הראשון באורך מלא (אורכו כ-100 דקות), אולם לרוב מתייחסים לסרט זה כאל משדר ספורט, מאחר שהסרט כולל צילומים של קרב אגרוף במלואו, ללא עריכה. העיבוד הקולנועי הראשון לסרט באורך מלא היה "עלובי החיים" (1909, ארצות הברית). בין הסרטים הנוספים מראשית המאה ה-20, שהם עלילתיים ובאורך מלא, ניתן לכלול את "The Inferno" (1911), "Quo Vadis?" (1912), "Oliver Twist" (1912), "Richard III" (1912), "From the Manger to the Cross" (1912), וכן את "Cleopatra" (1912).