סרט מאפיה

סרט מאפיה הוא תת-סוגה של סרט הפשע, העוסקת בפשע המאורגן, לעיתים תכופות במאפיה. סוגה זו מכונה גם לעיתים "סרט גנגסטר" או "סרט גנגסטרים". סרטי מאפיה ישנים כוללים אלמנטים בולטים של סוגת הפילם נואר. סרטי מאפיה מתארים, לרוב, עלייתה לכוח (וגם נפילתם) של כנופיה מאורגנת, לעיתים תוך התמקדות במנהיג הכנופיה כגיבור של הסרט. התמה המרכזית בסרטים אלו, כמעט תמיד, היא כי הפשע לא משתלם.

סרט שנחשב כסרט מכונן עבור סוגה זו הוא "פני צלקת" של הווארד הוקס משנת 1932. למרות העובדה שסרטי מאפיה היו קיימים כבר בתקופת הסרט האילם, הסוגה בצורתה הקלאסית הוגדרה היטב רק בראשית שנות ה-30, זאת במקביל לתקופת חוק היובש בארצות-הברית, השפל הכלכלי הגדול וכן כניסת הסאונד לקולנוע.

בשנות ה-40 וה-50 הפופולריות של הסוגה דעכה, לטובת סוגת סרטי הפילם נואר, אבל שבה לפופולריות רבה בקרב הקהל, עד היום, בעקבות הצלחותיהם יוצאות הדופן של סרטיו של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק" ו "הסנדק חלק שני".