עבודה זרה

תפיסת הפגאניות בעיני היהדות / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלותראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן שכזה הדת היהודית.

El%2C_the_Canaanite_creator_deity%2C_Megiddo%2C_Stratum_VII%2C_Late_Bronze_II%2C_1400-1200_BC%2C_bronze_with_gold_leaf_-_Oriental_Institute_Museum%2C_University_of_Chicago_-_DSC07734.JPG
פסל של אל, ראש הפנתיאון הכנעני, משנת 1400-1200 לפנה"ס, נמצא בחפירות במגידו.

לאורך הדורות, היהדות, הנצרות והאסלאם, שלוש דתות מונותאיסטיות המאמינות באל מופשט, נאבקו לא רק זו בזו אלא גם נגד דתות פוליתאיסטיות (מרבות אלים) שהיו נפוצות בין עמי האזור. יצוין כי לפי רוב הדעות ביהדות, הנצרות נחשבת לעבודת אלילים שכן אין בנצרות ייחוד האל אלא שילושו והגשמתו בדמות אדם (ישו), וכן הנצרות הקתולית עושה שימוש נרחב בפסלונים.

מבחינת היהדות, עיקר המאבק בפגניות התרחש בתקופת המקרא, בעת צמיחתה של היהדות בארץ כנען, כאשר כבר הייתה בה תרבות פגנית כנענית נפוצה. מתוך האזכורים של עבודת אלים במקרא ניתן ללמוד רבות על מאבק זה ועל התגבשות האמונה היהודית בקרב בני ישראל. מתוך מקורות מאוחרים יותר, כמו התלמוד, ניתן ללמוד על תוצאות המאבק.

שלילת הגשמות ושלילת התארים הם מהנושאים המרכזיים בפילוסופיה היהודית.