עיטור לנין
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
עיטור לנין (ברוסית: орден Ленина) היה העיטור הגבוה ביותר בברית המועצות. העיטור נוסד בשנת 1930. העיטור קרוי על שמו של המנהיג הראשון של ברית המועצות - ולדימיר איליץ' לנין. העיטור הוענק לאזרחים על שירות יוצא דופן למדינה ולחיילים על הפגנת אומץ לב יוצא מגדר הרגיל. בסך הכול עד לפירוקה של ברית המועצות הוענקו 431,418 עיטורי לנין.[1]
 | |
  | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות |
| נוסד |
6 באפריל 1930 |
| הענקות | |
| סה"כ הוענקו |
431,418 |
  | |
עד לשנת 1934 בה הונהג תואר גיבור ברית המועצות היה זה העיטור הגבוה במדינה. מקבלי תואר גיבור ברית המועצות, קיבלו עם "כוכב הזהב" גם את עיטור לנין. כמו כן קיבלו עיטור זה גם מקבלי התואר "גיבור העמל הסוציאליסטי" (המקביל האזרחי ל"גיבור ברית המועצות").
בדומה לעיטורים סובייטים רבים, הוא הוענק לא רק לאנשים אלא גם לערים, ארגונים, מפעלים, מוסדות ציבור, יחידות צבאיות ועיתונים.