עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון. בערים אלו יש מספר הלכות השונות ממקומות יישוב אחרים.
על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון נאמרו ההלכות הבאות:
בגמרא מובאות שתי ברייתות החולקות בשאלה האם ההלכות החלות על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון תקפות לכל עיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שהן חלות רק על ערים כאלו שקודשו באופן מיוחד כך שיחול עליהם המעמד של "עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון".
הברייתא הראשונה אומרת:
למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ.
בהתאם לכך, מימי בית שני ואילך רק בערים שקודשו מחדש בימי בית שני חל דין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
הברייתא השנייה טוענת להפך:
וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: "ששים עיר כל חבל ארגוב... כל אלה ערים בצורות"? אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו ומנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כל מצות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
הרמב"ם פוסק בהלכות שמיטה ויובל לפי הברייתא הראשונה[3]:
המפרשים דנו בשאלה כיצד נתקדשו בתי ערי החומה בימי בית שני. במסכת ערכין רש"י כותב: "מפרש במסכת שבועות דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן", אולם במסכת שבועות כותב רש"י: "לא פירש לי במה מקודשים ערי ארץ ישראל" (בניגוד לירושלים שמקודשת בשתי תודות וכו'). התוספות בערכין מציינים את הסתירה בדברי רש"י אך אינם מציעים פירוש אחר לשאלה כיצד קודשו הערים על פי שיטה זאת הדורשת קידוש מיוחד של הערים המוקפות חומה. הרמב"ם כותב: "כיון שעלה עזרא בביאה השנייה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת, מפני שביאתן בימי עזרא, שהיא ביאה שנייה, כביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר." לפי דברים אלו, הדינים של מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בארץ ישראל חלות על ערים שהיו מוקפות חומה בתחילת ימי בית שני ולא בימי יהושע בן נון.
יואל אליצור מביא ראיות לכך שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין שאר הערים הוא מונה את הערים בגדאד, דמשק, מוסול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. לגבי חלק מן הערים הללו הועלתה התמיהה, כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שהרי נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענת אליצור, הסיבה שבגללה קוראים את המגילה בערים אלו גם בט"ו אינה בגלל שישנו ספק אם הן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה, שעל פיה היות העיר מוקפת חומה לעניין קריאת מגילה תלוי בהקפתה הנוכחית בחומה ולא בהקפתה בחומה בימות יהושע.[4]
המשנה בערכין[5] מונה את הערים הבאות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון:
הגמרא במסכת מגילה מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי ”לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד א'). כמו כן, הגמרא מציינת שטבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אולם מסתפקת אם החומה שלה, הפרוצה לכיוון הכנרת מספיקה כדי שטבריה תחשב מוקפת חומה, משום שגם הכנרת משמשת את העיר להגנה, או שמכיוון שהחומה פרוצה העיר אינה נחשבת מוקפת חומה. למעשה ספק זה היה רק של חזקיה, בנו של רבי חייא, שהתגורר בטבריה, אבל רבי יהודה הנשיא, סבר שהעיר נחשבת בוודאי למוקפת חומה.[6]
מקומות נוספים שהוזכר לגביהם ספק: חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו וחיפה. יש שהוסיפו שיש ספק לגבי בית שאן, יריחו, באר שבע, רמלה, צור וצידון, ובחוץ לארץ, דמשק, איזמיר וחאלב.[7]
בימינו מקובל שרק ירושלים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון בוודאות אך שאר הערים מסופקות. מכל הערים שהיותן מוקפות חומה מסופק, חברון וטבריה נחשבות כערים שבהן הספק קרוב יותר לוודאי.[8]
יואל אליצור טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בשל קרבתה ליאלו שאותה הוא מזהה עם העיר איילון שבנחלת שבט דן) צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,[9] אולם דעתו לא נתקבלה להלכה לגבי כל המקומות הללו למעט שילה, כך שבמקומות אלו נוהגות הלכות פורים בי"ד בלבד. גם לגבי לוד פרסם יואל אליצור מאמר שבו סיפק הוכחות לכך שלוד הייתה מוקפת חומה. לאור מאמרו זה, החלו בשנים האחרונות לחגוג את פורים בעיר בט"ו באדר, אולם על פי פסיקת הרב נתן אורטנר, רב העיר לוד, ממשיכים לחגוג בעיר גם את פורים דפרזין, כדי לא לבטל את המנהג.
בבאר שבע נפוץ המנהג לקרוא את המגילה ביום י"ד בלבד, אך ישנם הקוראים אותה בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. בשנת תשע"א יצא ספר מאת הרב אייל בן דוד,[10] שלפיו יש לקרוא את המגילה בבאר שבע, גם בט"ו.[11] מאידך, הרב שמואל דביר הוציא חוברת,[12] שלפיה מובן שיש לקרוא את המגילה בבאר שבע בי"ד בלבד ושמי שקורא את המגילה גם בט"ו עובר על איסור בל תוסיף.
בחברון ובקריית ארבע נוהגים בקריאת מגילה, ובכל שאר מצוות פורים, הן בי"ד והן בט"ו (ללא ברכה). בבית שמש, הורה הרב חיים קנייבסקי החל משנת התשפ"ב לקרוא המגילה גם בט"ו ללא ברכה, בעקבות סמיכותה של שכונת רמה ד' לתל ירמות. ירמות היא אחת מהערים המוזכרים בספר יהושע באזור בית שמש, צרעה ואשתאול. פסק זה עורר דיון נרחב בעיר, ועלו בו דעות שונות.[13]
בועז זיסו, על סמך המחקר הארכאולוגי, טוען שערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הן ערים שהייתה להם חומה בימי בית שני שהתבססה על ביצורים קדומים יותר שיוחסו לימות יהושע בן נון. זיסו מנגיד זאת לכפרים שהוקמו בימות בית שני שלא על ערים עתיקות, שבהן נבנו בתים צמודים שיצרו חומה חיצונית, באופן של עיר שבתיה חומתה.[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
