עליונים ששו
חלקו של פיוט קדום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפיוט עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים הנאמר בסוף האזהרות לחג השבועות בקהילות אשכנז ואיטליה. פיוט זה כנראה איננו חלק מפיוט האזהרות עצמו, שהרי אומרים אותו גם בסוף אזהרות אתה הנחלת וגם בסוף פיוט אזהרות אזהרת ראשית, הנאמר באשכנז ביום טוב שני[3].
עליונים ששו |
---|
אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת, פֵּרוּשׁ עָנְשָׁן וּמַתַּן שְׂכָרָן. עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְתַחְתּוֹנִים עָלְזוּ, בְּקַבָּלַת תּוֹרָה הַכְּתוּבָה מִסִּינַי[1]. |
הפיוט "אז שש מאות" כולו נאמר היום כתפילה מן המניין בחג השבועות רק בקהילות אשכנזיות ואיטליאניות מועטות, אך הבית המסיים, הפותח במילים "עליונים ששו ותחתונים עלזו", נפוץ בציבור כשיר מצוי, ומושר בהזדמנויות שונות הקשורות לתורה, כגון ההקפות לשמחת תורה, הכנסת ספר תורה, סעודות סיום מסכת או שאר ספרים, סעודות החג של שבועות (שהוא חג מתן תורה) ושמחת תורה וכדומה.