עקרה (שיר)

שיר מאת רחל המשוררת / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

"עֲקָרָה", המוכר גם בשם "אוּרִי" (וכן במילותיו הראשונות, "בן לוּ היה לי"), הוא שיר מאת רחל המשוררת, שנכתב בשנת תרפ"ח (1927/8), פורסם בכרך כ"ה של כתב העת הספרותי "התקופה" (תרפ"ט1929)[1] וכונס בַּשני משלושת קובצי שירתה, "מִנֶּגֶד" (סוף 1930). זהו אחד משיריה הידועים ביותר של רחל, והוא נמנה עם המוּכּרים בשירה העברית. חוברו לו שישה עשר לחנים, שהמוכר בהם הוא של אחינועם ניני מתוך האלבום "רחל ולאה" (1991).

Quick facts: עֲקָרָה ...
עֲקָרָה
מאת רחל

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר
"אוּרִי!" –
אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
עוֹד אֲחַכֶּה
לוֹ.

תרפ"ח
Close
Rachel_Bluwstein_P1180707.JPG
רחל המשוררת
%D7%A8%D7%97%D7%9C%2C_%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%94%2C_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%9B%D7%94_%281929%29.jpg
השיר "עקרה" כפי שהתפרסם לראשונה, בכרך ה-25 של "התקופה" (תרפ"ט 1929)[1] (בהבדלים קלים בפיסוק ובכתיב מהנוסח שהתקבל בהמשך)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
Rachel%27s_handwritten_1928_poem_%E2%80%9CAqara%E2%80%9D.jpg
גרסה של השיר בכתב ידה של המשוררת (מתוך אוסף שירי רחל בארכיון מפלגת העבודה). כותרת השיר: אִמָּהִי, והמילים:

בֵּן לוּ היה לי. ילד קטן,
שְחר-תלתלים וְנבוֹן.
לאחֹז בידוֹ ולפסוע לאט
בִשְבִילֵי הגָן.
ילד ––
קטן.

"אוּרי" אקרא לו, אורי שלי,
רך וצלול הוא הַשֵם הַקָצָר,
טבוּל אוֹרָה.
לילד קטן וּשְחַרְחַר
אורי! –
אקרא.

עוֹד אתמרמר כְרָחֵל הָאֵם,
עוֹד אתפלל כחנה בְשִלוֹ,
עוד אצפה
לוֹ.

השינויים המשמעותיים בנוסח שהתקבל בהמשך הם בשורות 3–4 בבית ב'; הבדלים נוספים הם סימן קריאה במקום נקודה במשפט הראשון בשיר, והפועל "אחכה" במקום "אצפה" במשפט האחרון. הכיתוב המקורי בדף זה כלל נוסח שונה בשורות 2–3 בבית ב', שתוקן (וכן קו מפריד בסוף שורה 4 בבית זה, שנמחק):

חֵן לוֹ וְרֹך לוֹ לַשֵם הַקָצָר,
צְלִיל לוֹ כְקֶרֶן אוֹרָה.

השיר, הבנוי משלושה בתים ההולכים ומתקצרים, מבטא את כמיהתה של הדוברת להיות אֵם לבן, "יֶלֶד קָטָן, שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן" בשם אוּרִי. חוויית האימהות הנכספת באה לידי ביטוי בתכניו של השיר ובאמצעות שלל האמצעים האמנותיים שבו. לשיר יסוד אוטוביוגרפי, כמו לרבים משיריה של רחל, ששירתה היא שירה אישית מאוד, העוסקת בחוויות היסוד של האדם.

בעקבות השיר עלתה באופן ניכר תפוצתו של השם 'אוּרי', והוא הפך לאחד השמות הפרטיים הפופולריים ביותר לבנים בדור תש"ח ולאחד השמות המזוהים ביותר עם דמות ה"צבר". לשיר "עקרה", כמו גם לשם 'אורי', אזכורים בספרות העברית, והוא תורגם למספר שפות. מרבים בישראל לצטטו וללמדו.

Oops something went wrong: