השושלת הפאטמית
שושלת שליטים שיעים ששלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד)[1] הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים. המונח "פאטמי" מתייחס לעיתים גם לנתיני הח'ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף האסמאעילי של השיעה. הח'ליפים הפאטמים היו גם אימאמים שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים.
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
דגל | |
החליפות הפטאמית בשנת 969 | |
ממשל | |
---|---|
משטר | ח'ליפות |
ראש מדינה | ח'אליף פאטימי |
שפה נפוצה | ערבית, שפות ברבריות, פרסית, טורקית |
עיר בירה | מהדיה, קהיר |
גאוגרפיה | |
יבשת | אפריקה, אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך | 909 |
פירוק | |
תאריך | 1171 |
ישות קודמת | שונות |
ישות יורשת | זירים (במגרב), איובים (מצרים והמזרח התיכון) |
דמוגרפיה | |
דת | שיעים |
כלכלה | |
מטבע | דינר |
שונות | |
סגירה