פובליוס קלאודיוס פולכר - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for פובליוס קלאודיוס פולכר.

פובליוס קלאודיוס פולכר

פובליוס קלאודיוס פולכר
P. Claudius Ap.f.C.n. Pulcher
לידה 283 לפנה״ס?
רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 246 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Claudii Pulchri
אב אפיוס קלאודיוס קאיקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אפיוס קלאודיוס פולכר
Claudia Quinta
Claudia עריכת הנתון בוויקינתונים
קונסול
249 לפנה״ס
סנטור ברומא העתיקה
?
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פובליוס קלאודיוס פולכּר (לטינית: Publius Claudius Pulcher) היה מצביא רומאי ובן למשפחת הקלאודיים. הוא היה בנו של המדינאי הרומאי המפורסם אפיוס קלאודיוס קאודקס, והראשון לבית האב של הקלאודיים שקיבל את הכינוי (cognomen) פולכר שפירושו 'נאה'.

שימש כאיידיל קורולי ב-253 לפנה"ס, ובשנת 249 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, נבחר לקונסול יחד עם לוקיוס יוניוס פולוס (Lucius Iunius Pullus). אותה שעה היו הצבא והרומי עסוקים בהטלת מצור על ליליבאום, עיר הנמל החשובה ביותר של הקרתגים במערב סיציליה. בעקבות כישלון קודמיו לפרוץ את חומות העיר, החליט פולכר להפסיק את פעולות המצור ולכבוש את דרפאנה, אחרון הבסיסים הימיים הקרתגיים באי. בקרב הימי שהתחולל סמוך לעיר הוכה הצי הרומי בפיקודו על ידי אדרבעל ואוניות הקרתגים.

קיקרו כותב, כי התבוסה בקרב נגרמה בגלל הזלזול באותות המבשרים (auspicia). לפני היציאה היה נהוג להשתמש במנחשים, כדי לשאול בעצתם של האלים כיצד יעלה הקרב. פולכר, לדבריו, "לעג לאלים בדרך הלצה, וכאשר האפרוחים אשר שוחררו מן הכלוב לא אכלו את מזונם, ציווה להטביעם במים, באומרו שישתו אם אינם רוצים לאכול."[1]

סווטוניוס מוסיף על כך ומספר, כי גם אחותו של פובליוס "הועמדה למשפט בפני העם - דבר שלא אירע עוד לאישה - בעוון שפגעה בכבודו; כי בשעה שמרכבתה התקדמה ונסעה אך בקושי בתוך ההמון הצפוף, קראה בקול קבל-עם ואמרה: 'הלוואי ואחי פולכר היה קם מקברו, מפסיד מחדש את הצי ומפחית על ידי כך מן ההמון הרומאי!' ".[2]

כשנתבקש על ידי הסנאט למנות דיקטטור לצורך ניהול הבחירות לקונסולים חדשים, מאחר שהוא ועמיתו נמצאו בסיקיליה ולא יכלו לשוב לרומא כדי לנהל את הבחירות בעצמם, מינה את מרקוס קלאודיוס גליקיה (Marcus Claudius Glicia), עבד משוחרר ששירת אותו כפקיד ושליח; המינוי נפסל לאלתר, ובמקומו מונה אולוס אטיליוס קלטינוס. פולכר עמד למשפט העם בשל כישלונו הצבאי ובשל חילול הקודש וקנס כבד הושת עליו.[3] עניין זה אינו מופיע אצל פוליביוס, אלא רק אצל סופרים מאוחרים לו, וכפי הנראה הוא המצאה מאוחרת שבאה לתרץ את הכישלון הרומי.[4]

לקריאה נוספת

  • Walbank, F.W., A Historical Commentary on Polybius. Oxford, Oxford University Press, 1957.

קישורים חיצוניים

  • s.v. "Claudius" (13) in: Smith, W. (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867. Digitized copy in: Perseus.

הערות שוליים

  1. ^ קיקרו, על טבע האלים, ספר שני, 7 (בתרגום אביבה קציר).
  2. ^ סווטוניוס, טיבריוס, 2 (בתרגום א' שור).
  3. ^ Livius, ep. 19
  4. ^ Walbank, p. 113.
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
פובליוס קלאודיוס פולכר
Listen to this article