פולקלור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולקלור (באנגלית: folklore) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ויליאם ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי. פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.
ערכו המרכזי של הפולקלור הוא בכך שתהליך היווצרותו נפרס על פני היסטוריה ארוכה במיוחד, ועל כן הוא נחשב למייצג את עברה של תרבות מסוימת, על מורכבויותיו הרבות. יצירת הפולקלור הרב־דורית הופכת אותו לדינמי ובנוי שכבות־שכבות.
לפולקלור שני ז'אנרים עיקריים:
- ז'אנרים מינוריים: הכוללים יצירות עממיות זעירות, כגון חידות ופתגמים.
- ז'אנרים מז'וריים: הכוללים יצירות מלאות, כגון סיפור ושירה.
חקר הפולקלור מכונה פולקלוריסטיקה.
קטגוריות פולקלור
נהוג לאפיין חמש קטגוריות פולקלור מרכזיות: אמונות, מסורות, נרטיבים, אמרות ואומנויות.
- אמונות
- אמונות טפלות
- כישוף עממי
- הגדת עתידות
- מסורות
- מנהגי חגים
- פסטיבלים וחגיגות תקופתיות
- אוכל מקומי/עדתי
- משחקים עממיים
- ריקודי עם
- תלבושות עממיות
- נרטיבים
- אמרות
- פתגמים
- שירי ילדים
- מטבעות לשון
- בדיחות עממיות
- חידות עממיות
- אומנויות
- אריגת שטיחים, ציורי קיר, תפירת שמיכות טלאים וכדומה
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.