פומרניה המערבית
פרובניציה בפולין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פומרניה המערבית (בפולנית: zachodniopomorskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. שוכנת בצפון-מערב פולין, וגובלת בצפון בים הבלטי, במזרח בווייוודות פומרניה ופולין גדול, בדרום בווייוודה לובוש, ובמערב בגרמניה.
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| מדינה |
 פולין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חבל ארץ |
 פומרניה | ||||||||||||
| בירת הפרובינציה | שצ'צ'ין | ||||||||||||
| תאריך ייסוד |
1 בינואר 1999  | ||||||||||||
| על שם |
Western Pomerania | ||||||||||||
| שטח | 22,892.48 קמ"ר | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בפרובינציה | 1,698,344 (2019) | ||||||||||||
| ‑ צפיפות | 75 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 53°36′23″N 15°32′17.02″E | ||||||||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||||||||
| www.um-zachodniopomorskie.pl | |||||||||||||
  | |||||||||||||
בירתה של פומרניה המערבית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר שצ'צ'ין, השוכנת במערבה.
ווייוודת פומרניה המערבית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "פומרניה", אשר הווייוודה יושבת במרכזו של אזור היסטורי זה. בפולנית מכונה האזור Pomorze, בגרמנית Pommern, ובלטינית Pomerania. שמות אלו, לדעת רוב החוקרים, קשורים לביטוי מהסלאבית עתיקה po-more, צירוף של po – אשר משמעותו "ליד" או "בסמוך", ו-more – אשר משמעותו "ים". בכך מרמז הביטוי לאפיון המרכזי של פומרניה, אזור החוף של דרום הים הבלטי.[1][2][3] פומרניה מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1046 במרומז,[4] ובצורה מפורשת מספר שנים לאחר מכן. במהלך המאה ה-12 מבצע ההיסטוריון גאלוס אנונימוס שימוש רב במונח "פומרניה" לתיאור בקירוב של האזור שאנו מכנים כיום בשם זה. לאנונימוס הייתה תרומה להפיכתו של המונח למקובל. אדם נוסף שבאותה התקופה פעל באזור היה המיסיונר הגרמני אוטו מבמברג, אשר ביצע שימוש רב בכתביו בכינוי "פומרניה".
פומרניה המערבית יושבת על חציו המערבי של החוף הפולני לים הבלטי, וממנו היא משתרעת דרומה לפנים הארץ. בעוד שפלת החוף במזרח חוף הים הבלטי, בווייוודה פומרניה, צרה יחסית, כאשר זו ממשיכה מערבה אל תוך פומרניה המערבית היא מתרחבת לכיוון דרום, כאשר אגן ההיקוות של נהר האודר מנקז את מימי אזור זה ואלו שמדרום לו אל הים הבלטי. נהר הנייסה נשפך לים במפרץ פומרניה, בצמוד לגבול פולין-גרמניה של ימינו, בקצה המערבי של פומרניה המערבית. בכך במידה רבה מתלכדת פומרניה המערבית עם השפלה הרחבה של אזור פולין גדול. עוד מערבה, בשטחי גרמניה, שפלת החוף מתרחבת עוד יותר לכיוון דרום. חלקים נרחבים של פומרניה המערבית כוללים בעיקר שדות חקלאיים. בדרום הווייוודה, ובעיקר בדרום מזרחה, מצויים יערות רבים.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בשצ'צ'ין, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של 0.2 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 557.5 מ"מ.[5]
בפומרניה המערבית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-114 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
פומרניה המערבית
שצ'צ'ינק
פוליצה
ואלץ'
ביאלוגרד
וולין
דראבה
טירת דרלובו
דומביה
מיידביה
ויילמיה
דראבסקו
לוביה
ביטין ויילקי
שצ'צ'ין
| לוח תקופות היסטוריות של פומרניה המערבית | |||
|---|---|---|---|
| עד 990 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 990-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1034 |  | הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1034-1227 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 1227-1653 |  | דוכסות פומרניה | |
| 1653-1701 |  | נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה | |
| 1701-1867 | .svg){kind=small} | ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 |  | הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1919 | | הקיסרות הגרמנית | |
| 1919-1933 | .svg){kind=small} | רפובליקת ויימאר | |
| 1933-1945 | .svg){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | .svg){kind=small} | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות שיש שונות. | |||
ערך מורחב – פומרניה
בתקופת ימי הביניים היה חבל פומרניה מחולק בין האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת שוודיה, לבין ממלכת ברנדנבורג-פרוסיה. עקב פוריות החבל ונגישותו לחוף הים הבלטי, הוא נדרש על ידי המעצמות השונות. במהלך השנים ישבו במקום פולנים, וגרמנים אתניים.
במסגרת שלום וסטפאליה עבר רוב החבל, כולל בירתו שצ'צ'ין, לשליטת ממלכת שוודיה. בשנת 1720 כבשה פרוסיה את רוב החלקים בחבל שהיו בשליטת ממלכת שוודיה, ובשנת 1815, עם סיום כיבושי נפוליון, הועברו לפרוסיה שטחים נרחבים, כל חבל פומרניה וכל חבל פרוסיה המזרחית. עם איחוד גרמניה (1871) צורף החלק לקיסרות הגרמנית, בהסכמה בין המעצמות, וזאת למרות שחלק נכבד מתושביו נותרו בעלי זהות פולנית.
בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הוסכם בהסכם ורסאי (1919) על העברת החבל לידי פולין כחלק מהמסדרון הפולני, וזאת כנגד רצונה של גרמניה. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בשנת 1939, נכבש חבל פומרניה המערבית על ידי הצבא הגרמני, שפעל לטיהור אתני ויישוב אזרחים גרמניים במקום. התושבים הפולנים גורשו אל מעבר לגבול, ויהודי המקום הובלו למחנות ריכוז ורובם נרצחו בשואה.
עם סיום מלחמת העולם השנייה וקביעת קו אודר-נייסה כגבול בין גרמניה לפולין, סופח חבל פומרניה לפולין, כולל בירת החבל, העיר שצ'צ'ין, הממוקמת ממערב לקו אודר-נייסה. במסגרת תיקוני הגבולות, הועברו חלקים קטנים מהחבל, ממערב לעיר שצ'צ'ין, לשליטת גרמניה המזרחית. רוב תושבי החבל הגרמניים גורשו. עם העברת האזור לתחום השליטה הסובייטית, לימים פולין, שונו שמות הערים והאזורים השונים בו, בעלי צליל גרמני, לשמות סובייטיים ופולניים. חבל פומרניה ההיסטורי קרוי כיום "פומרניה המערבית", והוא המחוז המערבי ביותר של פולין.
ערים
בפומרניה המערבית ישנם 65 ערים, עיירות וכפרים.
| הערים הגדולות בפומרניה המערבית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[6] | מחוז | |
| 1 |  |  | שצ'צ'ין Szczecin | 408,105 | עצמאי |
| 2 |  |  | קושאלין Koszalin | 109,165 | עצמאי |
| 3 |  |  | סטארגרד Stargard | 69,251 | מחוז סטארגרד |
| 4 |  |  | קולובז'ג Kołobrzeg | 46,830 | מחוז קולובז'ג |
| 5 |  |  | שווינואוישצ'ה Świnoujście | 41,322 | עצמאי |
| 6 |  |  | שצ'צ'ינק Szczecinek | 40,615 | מחוז שצ'צ'ינק |
| 7 |  |  | פוליצה Police | 33,571 | מחוז פוליצה |
| 8 |  |  | ואלץ' Wałcz | 26,182 | מחוז ואלץ' |
| 9 |  |  | ביאלוגרד Białogard | 24,631 | מחוז ביאלוגרד |
| 10 |  |  | גולניוב Goleniów | 22,777 | מחוז גולניוב |
| 11 |  |  | גריפינו Gryfino | 21,599 | מחוז גריפינו |
מחוזות
בפומרניה המערבית ישנם 21 מחוזות, מתוכם שלוש ערים מחוזיות.
| מחוזות פומרניה המערבית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[7] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
שצ'צ'ין Szczecin |
408,105 | 300 | ||
|
קושאלין Koszalin |
109,165 | 98 | ||
|
שווינואוישצ'ה Świnoujście |
41,322 | 197 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז סטארגרד Powiat stargardzki | 120,627 | 1,519 | 10 | סטארגרד |
 | מחוז גריפינו Powiat gryfiński | 83,808 | 1,869 | 9 | גריפינו |
 | מחוז גולניוב Powiat goleniowski | 82,360 | 1,615 | 6 | גולניוב |
 | מחוז קולובז'ג Powiat kołobrzeski | 79,636 | 724 | 7 | קולובז'ג |
 | מחוז שצ'צ'ינק Powiat szczecinecki | 78,976 | 1,765 | 6 | שצ'צ'ינק |
 | מחוז פוליצה Powiat policki | 75,024 | 665 | 4 | פוליצה |
 | מחוז מישליבוז' Powiat myśliborski | 67,569 | 1,182 | 5 | מישליבוז' |
 | מחוז קושאלין Powiat koszaliński | 66,014 | 1,653 | 8 | קושאלין |
 | מחוז גריפיצה Powiat gryficki | 61,539 | 1,017 | 6 | גריפיצה |
 | מחוז דראבסקו Powiat drawski | 58,260 | 1,764 | 6 | דראבסקו פומורסקיה |
 | מחוז סלאבנו Powiat sławieński | 57,809 | 1,043 | 6 | סלאבנו |
 | מחוז ואלץ' Powiat wałecki | 54,544 | 1,414 | 5 | ואלץ' |
 | מחוז חושצ'נו Powiat choszczeński | 49,768 | 1,327 | 6 | חושצ'נו |
 | מחוז ביאלוגרד Powiat białogardzki | 48,770 | 845 | 4 | ביאלוגרד |
 | מחוז שווידווין Powiat świdwiński | 48,426 | 1,093 | 6 | שווידווין |
 | מחוז קמיין Powiat kamieński | 47,876 | 1,003 | 6 | קמיין פומורסקי |
 | מחוז פיז'יצה Powiat pyrzycki | 40,481 | 726 | 6 | פיז'יצה |
 | מחוז לובז Powiat łobeski | 37,891 | 1,065 | 5 | לובז |
אתר האינטרנט הרשמי של פומרניה המערבית- פומרניה המערבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פומרניה המערבית, ברשת החברתית פייסבוק
פומרניה המערבית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פומרניה המערבית, ברשת החברתית אינסטגרם
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
