פיידון (דיאלוג אפלטוני)
ספר מאת אפלטון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיידון (ביוונית: Φαίδων) הוא דיאלוג של הפילוסוף היווני אפלטון, הקרוי על שם הדובר בדיאלוג המספר את סיפור המעשה.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אפלטון |
שפת המקור | יוונית עתיקה |
סוגה | דיאלוג אפלטוני |
סדרה | |
הספר הבא | המשתה |
החיבור נחשב לאחד מן "הדיאלוגים האמצעיים" שכתב אפלטון. החיבור בנוי מסיפור מסגרת של שיחה בין אֵכֵקְרַטֶס לבין פיידון, בה פיידון מספר לרעו על דיאלוג שניהל סוקרטס עם חבריו-תלמידיו בשעתו האחרונה על משמעותו של המוות עבור הפילוסוף. הדיאלוג הוא סופה של סדרת דיאלוגים אפלטוניים המתארת את משפטו, כליאתו ומותו של סוקרטס וכוללת גם את האפולוגיה, וקריטון, (ובמידה פחותה אותיפרון ותֵאַיִטֶטוֹס). על סוקרטס נגזר ליטול את חייו בשתיית רעל, בעקבות משפט שנערך לו בפני 500 מאנשי אתונה. הדיאלוג אפולוגיה מציג את סצנת המשפט דרך דבר ההגנה של סוקרטס בפני שופטיו. השימוש של הסדרה במאורעות היסטוריים לכאורה מטרתו להציג משנה פילוסופית בנושאי המוות, הציות למדינה, והחיים שראויים או אינם ראויים לחיות. במהלך הדיאלוגים ניתן להווכח בפתיחות רבה יותר של סוקרטס בהשוואה לדיאלוגים המוקדמים, בהם הוא מתיימר שלא לדעת דבר ומתבצר בתפקיד השואל, ומוכנות להוביל בשאלה ואף להרצות בפני תלמידיו משנה סדורה יותר.
נושאים עיקריים:
- טיעון סוקרטס אודות הטוב שבמוות ותהליך האימון לקראתו.
- טיעון סוקרטס אודות ההיפרדות בין הגוף לנפש.
- הצגת תורת האידאות של סוקרטס.
- טיעון מההפכים (הטיעון הציקלי).
- טיעון ההזכרות (recollection theory).