פילוסופיה של הדיאלוג
פילוסופיה שצמחה מתוך המסורת האקזיסטנציאליסטית, וניתן לכנותה "קו-אקזיסטנציאליסטית" / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
פילוסופיה של הדיאלוג או פילוסופיה דיאלוגית היא פילוסופיה שצמחה מתוך המסורת האקזיסטנציאליסטית, ובשל כך ניתן לכנותה "קו-אקזיסטנציאליסטית".[1] בדומה לאקזיסטנציאליזם, הפילוסופיה הדיאלוגית עוסקת בשאלות אתיות של משמעות החיים, בדידות קיומית, חופש הרצון ואותנטיות, והיא שותפה להתנגדות למחשבה הכוּלית (טוטאלית) המקובלת בפילוסופיה, דוגמת השיטה הפילוסופית של הגל.[2] אולם, בשונה מהאקזיסטנציאליזם, הפילוסופיה הדיאלוגית נותנת קדימות לדיאלוג עם האחר על פני הקיום האינדיבידואלי כראשוני. היא רואה בדיאלוג מרחב קיום המאפשר משמעות, הקשבה, יצירתיות, מעורבות, ונטילת אחריות.
