פסיכואנליזה

אסכולה תיאורטית וטיפולית בפסיכולוגיה אשר פותחה ע"י זיגמונד פרויד / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא שיטת טיפול שהומצאה והתגלתה בתחילת המאה ועשרים על ידי אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, ומקורה בווינה. למעשה, זו שיטת הטיפול ההומאנית הראשונה בהיסטוריה האנושית, בה הונח בפעם הראשונה מקום של כבוד לדיבורו של המטופל, על פני דיאגנוסטיקה וטיפול במשלב הרפואי. גילויו של פרויד נעוץ בכך שהקשיב למטופליו, וחילץ את הלוגיקה והגישה הטיפולית של הפסיכואנליזה מהנחת היסוד - יש ריפוי דרך טיפול, עובדה שלמד בעצמו ממטופליו אשר העידו כך.

הספה בחדרו של זיגמונד פרויד בביתו בעיר וינה

לחצו כדי להקטין חזרה

שישה מאבות הפסיכואנליזה ותורות דומות לה בתמונה מ-1909. (מימין לשמאל): מקדימה: קרל גוסטב יונג, סטנלי הול, זיגמונד פרויד. מאחור: שנדור פרנצי, ארנסט ג'ונס ואברהם בריל.

הפסיכואנליזה היא שיטת הטיפול שהולידה פיתוחים שונים וחדשים של הפסיכותרפיה והפסיכולוגיה. השפעותיה היו מרחיקות לכת גם על הפסיכיאטריה והתפתחותה, וכן גישות טיפול מודרניות יותר - החל מהטיפול הדינמי והרגשי, וכלה בנוירופסיכואנליזה. עם זאת, ובמובחן מכל אלו, הפסיכואנליזה נותרה ועודנה שיטת טיפול מובחנת ומובהקת, אשר מוקד ואופן הכשרתה העיקרי אינו אקדמי, כי אם דרך אנליזה אישית אשר עובר כל פסיכואנליטיקאי.