פרואקטיביות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהתנהגות ארגונית, פרואקטיביות או התנהגות פרואקטיבית של אדם מתייחסת להתנהגות שהוא יוזם, ושמובילה אותו לשינוי במצבים שונים בחיים, למשל במקום העבודה[1].
פרואקטיביות כוללת פעולות הכנה למצבים עתידיים, להבדיל מתגובה למצב קיים. משמעות הפרואקטיביות היא השתלטות על מצב ויוזמה, ולא רק הסתגלות למצב נתון והמתנה לדברים שיקרו. המונח ההפוך במשמעותו הוא ריאקטיביות: תגובה למצב.
במקום העבודה, התנהגות פרו אקטיבית מובילה לכך שאין צורך לבקש מהעובדים הפרואקטיביים לפעול מאחר שהם פועלים עוד בטרם שנתבקשו. כמו כן אין צורך לתת להם הוראות מפורטות יתר על המידה על מנת שיפעלו.
התנהגות פרואקטיבית יכולה להיות משולבת בתכונות נוספות שיבואו לידי ביטוי ומיומנויות נחוצות בעבודה, למשל מילוי הדרישות הרצויות בתפקיד מסוים, התאמה אדפטיבית לתפקיד, הצלחה בהתמודדות עם שינויים בארגון ותמיכה בשינויים שיוזמים עובדים אחרים בארגון. תכונת ההתאמה האדפטיבית לביצוע התפקיד יכולה לסייע בהכלת השינוי, בעוד שהפרואקטיביות של אדם תעודד אותו גם לבצע שינויים.
פרואקטיביות אינה מוגבלת רק להתנהגויות של אנשים בעת ביצוע תפקידים. עובדים יכולים להיות פרואקטיביים במסגרת הגדרות תפקיד שנקבעו להם מראש, למשל על ידי שינוי האופן בו הם מבצעים משימות עיקריות במסגרת התפקיד כדי להיות יעילים יותר. באופן דומה, התנהגויות המתויגות תחת אזרחות ארגונית (OCB) ניתנות לביצוע באופן פרואקטיבי או פסיבי. לדוגמה, התנהגות ארגונית של זולתנות (אלטרואיזם) יכולה להיות פרואקטיבית באופייה (למשל להציע לעמיתיהם לעבודה עזרה באופן יזום לפני שיפנו אליהם בבקשת עזרה). המטרה היא לזהות ולבחון הזדמנויות בפעולה כדי לטפל ולמנוע בעיות ואיומים פוטנציאליים. פרואקטיביות יכולה להתבטא אצל בעלי התכונות: ראייה חיובית לחיים, אנרגטיות, אינטליגנציה, ביטחון עצמי, יכולת התמודדות עם אתגרים ועוד.