![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/73/Monument_for_the_Neolithic_Tartaria_tables%252C_Tartaria%252C_Romania.jpg/640px-Monument_for_the_Neolithic_Tartaria_tables%252C_Tartaria%252C_Romania.jpg&w=640&q=50)
פרוטוכרוניזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרוטוכרוניזם או פרוטוקרוניזם (ברומנית: protocronism, לפי המילים היווניות "πρώτος" - ראשון ו-"χρονος" - זמן, במובן של "ראשונות בזמן") הוא מגמה בלאומנות התרבותית העולמית. המושג היה בשימוש ברומניה כדי לציין את ההשקפה המיחסת לאומה עבר אידיאלי קדום ככל האפשר וכן ראשונות וחלוציות בתחומים רבים של התרבות האנושית, במדעים, בספרות, בהגות, באמונה דתית, במוסר וכו'. היה זה במידה רבה, על בסיס נתונים מפוקפקים ופרשנויות סובייקטיביות. מגמה זו, הקיימת גם אצל עמים אחרים ובארצות אחרות, היא למעשה מקרה פרטי של לאומנות.
ערך ללא מקורות | |
ברומניה הפרוטוכרוניזם נקשר לדיונים הרבים בחוגי התרבות הרומניים בנוגע למקומה של רומניה באירופה ולגבי תקפות הדגם האירופי המערבי לגביה.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/73/Monument_for_the_Neolithic_Tartaria_tables%2C_Tartaria%2C_Romania.jpg/640px-Monument_for_the_Neolithic_Tartaria_tables%2C_Tartaria%2C_Romania.jpg)
במובן צר של המילה, הפרוטוכרוניזם הרומני התייחס במיוחד להאדרת השורשים הדאקים והקדומים אף יותר של העם הרומני. השקפה זו נקראה בפי חסידיה גם "דאקולוגיה" וכונתה, לפעמים, על ידי מבקריה בשמות בעלי קונוטציה שלילית כמו "דאקומניה" או "תראקומניה".
המושג, על כל היבטיו, הפך למטבע לשון נפוץ בימי משטרו של ניקולאה צ'אושסקו בשנות ה-1970, בעקבות הגות מסורתית מתקופות קודמות, וביקש להזהיר בפני השלכות הכניעה לזרים, כולל לתרבות המערב. בתחום הספרות הוא בא לשלול גישות קוסמופוליטיות כמו ה"סינכרוניזם" של מבקר הספרות אאוג'ן לובינסקו.
בתחום הפוליטי הפרוטוכרוניזם נטה להפחית בחשיבות ההשפעה הרומאית והמערבית על תרבות רומניה ולהדגיש יסודות "ילידיים" קדומים, לעיתים קרובות מוגזמים או מדומים, במחיר התעלמות מאמיתות היסטוריות. בימי צ'אושסקו הפרוטוכרוניזם שימש כלי פוליטי בידי השלטון הטוטליטרי שאימץ גישה לאומנית (הקרויה בפי אחדים - "נציונאל-קומוניזם") על מנת לכבוש את אהדת העם המדוכא ובהתמודדות עם השאיפות הלאומיות והרוויזיוניסטיות של השכנים ההונגרים, עם המדיניות האדונית של ברית המועצות ועם אתגר הקפיטליזם ותרבות החופש המערביים.