
פרוטון
חלקיק תת-אטומי בעל מטען חיובי / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון)[1] הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום. הוא נושא יחידה יסודית אחת של מטען חשמלי חיובי (1 e). מסתו היא כ-1.00728 יחידות מסה אטומית מאוחדת. מאחר ששניהם נמצאים בגרעין האטום, הפרוטון והנייטרון מכונים יחד נוקליאונים.

![]() | |
פרוטון מכיל שלושה קוארקי ערכיות, uud. הגלואונים, המסומנים כגלים, נושאים את הכוח החזק הקושר בין הקוארקים | |
מידע כללי | |
---|---|
הרכב | האדרון |
סטטיסטיקה | פרמיון |
קבוצת שיוך |
באריון נוקליאון |
אנטי-חלקיק | אנטיפרוטון |
סמל | p |
תכונות | |
מסת מנוחה |
1.672621898×10-27 kg 938.2720813 MeV/c2 |
רדיוס | ~0.877×10-15 m |
מטען חשמלי | 1 e |
ספין | 1⁄2 ħ |
מספר לפטוני | 0 |
מספר באריוני | 1 |
מטען צבע | 0 |
אינטראקציות |
הכוח החזק, אלקטרומגנטיות, הכוח החלש, כבידה הכוח הגרעיני (כשנמצא בגרעין) |
הרכב קווארקים | uud |
אורך חיים | יציב |
היסטוריה | |
נצפה? | כן |
תאריך גילוי | 1917 |
מגלה | ארנסט רתרפורד |
ניסוי | גלאי סינטילציה |
מוסד | אוניברסיטת מנצ'סטר |
הפרוטון אינו חלקיק יסודי, אלא מורכב משלושה קווארקים, שני קווארקי למעלה וקווארק למטה אחד, המוחזקים יחד על ידי הכוח החזק. הפרוטון הוא חלקיק יציב, שעד כה לא נצפתה דעיכה ספונטנית שלו לחלקיקים אחרים. עם זאת, פרוטון יכול לדעוך לחלקיקים אחרים כאשר הוא נמצא בגרעין של אטום לא-יציב, כלומר, רדיואקטיבי. בפרט, פרוטון יכול לעבור דעיכת בטא פלוס, במהלכה הוא הופך לנייטרון. דעיכת בטא פלוס מתרחשת כאשר אחד הקווארקים בתוך הפרוטון הופך מקווארק למעלה לקווארק למטה, אירוע המשנה חלק מהמספרים הקואנטיים של החלקיק והופך אותו מפרוטון לנייטרון.
גרעין האיזוטופ השכיח של היסוד מימן הוא פרוטון בודד. לכן, גם היון החיובי של מימן (H+) הוא פרוטון בודד. לפיכך, בכימיה, בביולוגיה ובתחומים קשורים, נהוג לכנות את יון המימן "פרוטון".