פרשנות המשנה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים. בחלק מספרות פרשנות המשנה הובאו בתימצות המסקנות התלמודיות כדי לתת ללומד המשנה תמצית סופית ופסיקה הלכתית מהפרשנות התלמודית למשנה.
המשנה כמעט ולא נלמדה בימי הביניים כיחידה ספרותית בפני עצמה אלא תוך כדי לימוד התלמוד, ולכן לא נכתבו עליה פירושים רבים כפי שנכתבו לשאר הספרים היהודיים הקאנוניים. ניתן למצוא סיבות נוספות למיעוט הספרות הפרשנית: הבנת המשנה פשוטה יחסית, והיא כתובה בעברית ארץ ישראלית; התלמוד הבבלי הפך להיות הנושא המרכזי הנלמד, והבסיס הישיר לספרי הפוסקים (כגון הרי"ף, הרמב"ם ובעלי התוספות), ולכן עליו נכתבו רובם המכריע של הפירושים.