פרשת בחוקותי
פרשת השבוע העשירית בספר ויקרא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק ג' ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז, פסוק ל"ד.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | ויקרא, כ"ו, ג' - כ"ז, ל"ד | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 78 | ||||
מספר תיבות | 1013 | ||||
תוכן | הברכות והקללות (פרשת התוכחה) | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים וספרדים | ירמיהו, ט"ז, י"ט - י"ז, י"ד | ||||
תימנים | יחזקאל, ל"ד, א'–כ"ז | ||||
איטלקים וקהילת פוזנן | יחזקאל, ל"ד, א'–ט"ו | ||||
רומניוטים וקראים | ישעיהו, א', י"ט עד ישעיהו, ב', י"א |
סגירה
בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בחוקותי ביחד עם פרשת בהר[1].
בשבת פרשת בחוקותי מסיימים את קריאת התורה של ספר ויקרא, ונוהגים לקרוא בסיומו "חזק חזק ונתחזק". בהתאם לתקנת עזרא הסופר, פרשת בחוקותי, שבה ברכות וקללות, נקראת לפני חג השבועות, כדי לרמוז לכך ש"תכלה שנה וקללותיה" (שבועות נחשב כראש השנה לעניין פירות האילן[2])[3]. בפועל, נוהגים שלא לקרוא את הקללות סמוך לשבועות ממש, אלא להפסיק ביניהם בפרשת במדבר[4], ולכן לרוב קוראים את הפרשה בשבת שלפני יום ירושלים.