פרשת דברים
פרשת השבוע הראשונה בספר דברים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. הפרשה מתחילה בתחילת הספר (א', א') ומסתיימת, לפי החלוקה לפרקים, בפרק ג', פסוק כ"ב.
| |||||
פסוקים | דברים, א', א' - ג', כ"ב | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 105 | ||||
מספר תיבות | 1548 | ||||
תוכן | סקירת אירועים במדבר: מינוי הנשיאים והשופטים (יתרו), חטא המרגלים (שלח), יחסי ישראל עם עמי כנען (חקת) ומתן הנחלות בעבר הירדן (מטות) | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים, ספרדים, איטלקים ותימנים "שאמיים" | ישעיהו, א', א'–כ"ז | ||||
תימנים "בלדים" | ישעיהו, א', כ"א–ל"א |
מפרשה זו ועד סוף ספר דברים, מדבר משה עם בני ישראל על הדרך שעשו במדבר ועל האתגרים הצפויים להם בכניסה לארץ. דברים אלו נאמרים בערבות מואב, תחנתם האחרונה במדבר, בשנה הארבעים ליציאת מצרים, מא' בשבט ועד למותו של משה בז' באדר.
בתחילת הפרשה משה מתאר בפני עם ישראל כיצד התעכבו שנים רבות בין קבלת התורה לכניסה לארץ כנען. העם דרש לשלוח מרגלים שחזרו עם חוות דעת שלילית וכך העם לא רצה להיכנס לארץ, על חטא זה נענש אותו דור שרק לאחר שכל הגברים בו ימותו יוכל הדור הבא להיכנס לארץ. כעבור דור, עם ישראל מנסה להגיע אל הארץ דרך עמים שונים שמסרבים לתת לעבור דרכם. עוג וסיחון תוקפים ומפסידים וארצם, הצמודה לארץ ישראל, מוענקת לחלק מהשבטים בתמורה לשותפותם בכיבוש הארץ כחלוצים.
את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה (ישעיהו, א') שבת זו נקראת "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את פרק א', פסוק י"ב, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.