פרשת האונס בשמרת
סדרת מעשי אונס ואונס קבוצתי, שהתרחשו בקיבוץ שמרת ב-1988 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת האונס בשמרת הוא כינויה של סדרת מעשי אונס ואונס קבוצתי, שביצעו 11 נערים, חלקם בני קיבוץ שמרת, בבת הקיבוץ יעל גרינברג[hebrew 1][hebrew 2] בת ה-14 וחצי, באוגוסט 1988[2]. התקיפות המיניות נמשכו מספר ימים, ביחידות ובקבוצה. הפרשה עוררה הדים רבים בישראל והביאה לשינוי בהתייחסות החוק למעשה אונס.
תחילה החליטה פרקליטות מחוז חיפה לסגור את התיק, ורק לאחר מאבק ציבורי הוגשו נגד שבעה מהחשודים באונס כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה, וביוני 1991 החל משפטם[3]. הם זוכו מחמת הספק, אך הוגש ערעור על ידי המדינה לבית המשפט העליון נגד ארבעה מהם - אופיר בארי, נדב ביטון, צפריר צביסון ואריק חזון. ארבעתם הורשעו ונגזר עליהם מאסר בפועל של עד שנה וחצי. בפסק הדין נאמר כי חובה על הגבר לחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של האישה לפני מגע מיני איתה, וכי אם לא ניתן אישור כזה, מדובר באונס[4].