פרשת וישלח
פרשת השבוע השמינית בספר בראשית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת וַיִּשְׁלַח היא הפרשה השמינית בספר בראשית. לפי החלוקה המקובלת לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק ד' ומסתיימת בסוף פרק ל"ו.
| |||||
פסוקים | בראשית, ל"ב, ד' - ל"ו, מ"ג | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 154 | ||||
מספר תיבות | 1976 | ||||
תוכן | פגישת יעקב ועשו, מעשה שכם ודינה ובעקבותיו מעשה שמעון ולוי, מות רחל ולידת בנימין, יעקב ועשו קוברים את יצחק, משפחת עשו | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
ספרדים, תימנים, איטלקים ורוב האשכנזים | עובדיה, א', א'–כ"א | ||||
חלק מהאשכנזים | הושע, י"א, ז'–י"ב, י"ב |
הפרשה עוסקת בקורותיהם של יעקב ומשפחתו בדרכם מחרן לבית הוריו בחברון. הפרשה מתארת באריכות את פגישת יעקב עם אחיו עשו וקורותיו בשכם עד לאונס דינה בתו, הולדת בנימין ופטירת אשתו האהובה רחל. בסוף המסע יעקב מגיע לאביו בחברון (אמו מתה כשהיה בדרכו). בסוף הפרשה מתוארת משפחתו של עשו אחיו. שם הפרשה לקוח מהפסוק הראשון של הפרשה: ”וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם”.
הפרשה משתרעת על תקופה של כ-23 שנים – ממועד המפגש עם עשו בעת שובו של יעקב מחרן, עד לזמן פטירתו של יצחק. לדברי רש"י, מכירתו של יוסף המתוארת בפרשה הבאה (וישב), מתרחשת למעשה 12 שנים לפני מותו של יצחק, המוזכר בפרשה הנוכחית (ל"ה, כ"ט).[1]
בפרשת וישלח יש 154 פסוקים (קליט"ה סימן), 1976 מילים, ו-7458 אותיות. את פרשת וישלח קוראים בין התאריכים י"ג בכסלו-י"ט בכסלו.