פרשת נשא
פרשת השבוע השנייה בספר במדבר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | במדבר, ד', כ"א - ז', פ"ט | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 176 | ||||
מספר תיבות | 2264 | ||||
תוכן | משפחות גרשון ומררי, חובת שליחת טמאים מחוץ למחנה, דיני מעילה, פרשת סוטה, פרשת נזיר, ברכת כהנים, קורבנות הנשיאים | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים, ספרדים, ואיטלקים | שופטים, י"ג, ב'–כ"ה | ||||
תימנים | שופטים, י"ג, ב'–כ"ד |
סגירה
פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 (קע"ו) פסוקים.
השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).