Loading AI tools
גשושית סינית לחקר הירח והדגמת החזרת דוגמיות מהירח לכדור הארץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'אנג-אה 5 T1 (בסינית,[דרושה הבהרה] באנגלית Chang'e 5-T1) הייתה משימת הוכחת טכנולוגיות ששוגרה לירח ב-23 באוקטובר 2014 על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA) כדי להדגים חדירה לאטמוספירה לקראת ביצוע החזרת דגימות מהירח המתוכננות במשימת צ'אנג-אה 5 במסגרת תוכנית החלל הסינית לחקר הירח.[3] הגשושית טסה וחלפה סביב הירח והקפסולה של החזרת הדגימות, שנקראה שׂיאופיי (Xiaofei) נחתה בהצלחה במונגוליה הפנימית ב-31 באוקטובר 2014.[1] בחללית לא היו דגימות אבל נבדק התהליך של ההחזרה מהירח ועד הנחיתה המוצלחת. "מודול השירות" של החללית נשאר במסלול סביב הירח ב-13 בינואר 2015, צילם אתרים לנחיתה וביצע אימון וירטואלי של התחברות עם חללית שהמריאה מהירח. על החללית היו גם מטע"דים מסחריים של חברת LuxSpace לחובבי רדיו, ומדיד קרינה של חברת iC-Málaga הספרדית. המאיץ של המשגר נשאר במסלול והתרסק על הירח ב-4 מרץ, 2022.[4]
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | סוכנות החלל הסינית |
תאריך שיגור | 23 באוקטובר 2014, 18:00 UTC[1] |
משגר | צ'אנגג'נג 3C |
אתר שיגור | מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג |
משימה | |
סוג משימה | מקפת ומודול החזרת דגימות |
לוויין של | הירח |
מסלול | מסלול ליסאז'ו סביב נקודת לגראנז' L2, המקפת סביב הירח הייתה במסלול של 200x5300 ק"מ סביב הירח[2] |
אתר נחיתה | קפסולת החזרת הדגימות: מונגוליה הפנימית |
תאריך נחיתה | קפסולת החזרת הדגימות: 31 באוקטובר 2014 22:42 UTC[1] |
משך המשימה הכולל | 23 באוקטובר 2014 – הווה (9 שנים) |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 40283 |
מאגר המידע הלאומי | 2014-065A |
כמו קודמותיה, החללית קרויה על שם אלת הירח הסינית צ'אנג-אה.[5]
החללית הייתה זהה בתכנונה לחללית צ'אנג-אה 2, במסת שיגור של 2,215 ק"ג (מהם 1,065 ק"ג דלק).[6] ממדי החללית המרכזית הם 2.2x1.72x2.0 מטרים, ופאנלים סולרים היכולים לתת 1700 וואט.[5]
קפסולת החזרת הדגימות, אשר הייתה זהה לקפסולה שהייתה במשימת צ'אנג-אה 5 הייתה עם מסה של 335 ק"ג.[1]
החללית שוגרה על ידי משגר צ'אנגג'נג 3C ב-אוקטובר 2014 למסלול אשר מקיף את הירח וחוזר לכדור הארץ. קפסולה החזרה, שנקראה שׂיאופיי נועדה לבחון את החדירה לאטמוספירה במהירות גבוהה.
"מודול השירות" DFH-3A נשאר במסלול סביב כדור הארץ לפני שהועבר דרך נקודת לגראנז' L 2 למסלול Lissajous הירחי עד 13 בינואר 2015 משם החל בתמרונים למסלול סביב הירח.[6]
בפברואר ומרץ 2015 "מודול השירות" DFH-3A ביצע ניסויי מפגש עם "מטרה וירטואלית" עבור משימת צ'אנג-אה 5 העתידית, המדמה את מודול הדגימה ששוגר מהירח והתחבר עם מודול השירות במסלול סביב הירח לקראת חזרה לכדור הארץ. באפריל 2015 נעשה שימוש במצלמת החישה מרחוק כדי לצלם תמונות ברזולוציה גבוהה של אזור הנחיתה של המיועד של צ'אנג-אה 5.[5]
במרץ 2015, המקפת ביצעה תמרונים כדי לרדת למסלול מעגלי של 200 ק"מ, ואחר כך ל-180 ק"מ כדי לבצע תמרוני מפגש עם מטרה וירטואלית כדי לבדוק את ההתחברות עם קפסולת הדגימות שממריאה מהירח במסגרת התכן המתואר במשימת צ'אנג-אה 5.[6]
נכון לתחילת 2018, המקפת הייתה עדיין פעילה.[2]
צ'אנג-אה 5 T1 נשאה גם את המטעד המסחרי הראשון לירח[10] שנקרא משימת (Manfred Memorial Moon Mission (4M (משימת הירח על שם מנפרד) שפותחה על ידי חברת החלל הגרמנית OHB System, ונקראה על שמו של מייסד החברה, Manfred Fuchs, שמת בשנת 2014. הניהול הטכני של משימת 4M בוצע על ידי חברת הבת LuxSpace. המטעד שקל 14 ק"ג והכיל שני מכשירים מדעיים.[11][12] המכשיר הראשון הוא משואת רדיו לבדיקת שיטה חדשה לאיתור חלליות. מפעילי רדיו חובבים עודדו באמצעות תמריצי פרסים לקבל את השידורים ולשלוח תוצאות בחזרה ל-LuxSpace .[13]. איתור והעקיבה על ידי חובבי הרדיו התבצע עד ל-11 בנובמבר.[14] המכשיר השני, מדיד קרינה שסופק על ידי החברה הספרדית iC-Málaga, מדד באופן רציף את רמות הקרינה לאורך מסלול החללית.[12][15]
{{cite web}}
: (עזרה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.