צ'ארלס סקוט שרינגטון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צ'ארלס סקוט שרינגטון (באנגלית: Charles Scott Sherrington; 27 בנובמבר 1857 – 4 במרץ 1952) היה נוירופיזיולוג אנגלי. זכה בשנת 1932 יחד עם אדגר דאגלס אדריאן בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליותיהם בתחום תפקודי הנוירונים. נבחר לחבר בחברה המלכותית של לונדון בשנת 1893 והיה נשיאה בין השנים 1920 – 1925.[2]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
27 בנובמבר 1857 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
4 במרץ 1952 (בגיל 94) איסטבורן, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | נוירוביולוגיה, בקטריולוגיה, היסטולוגיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה |
מקום קבורה | איפסוויץ' |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | מייקל פוסטר, John Newport Langley |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | John Farquhar Fulton, ג'ון קריו אקלס, וילדר פנפילד, John Farquhar Fulton |
פרסים והוקרה |
|
סגירה