צבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האסלאם פרץ מחצי האי ערב כשהוא נישא על גבי כידוני הצבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים. סדרת מהלכי בזק הביאו את המוסלמים לעימות מול האימפריה הביזנטית ולשליטה חסרת מצרים במזרח התיכון. האימפריה המוסלמית, הח'ליפות והמדינות המוסלמיות הקטנות שנוצרו במהלך הזמן נותרו נאמנות לאתוס של חיילות הפרשים שפרצו מהמדבר וכבשו את הלבנט. מכוח צבאי שולי הנשען על יחידות פשיטה מהירות הפכו צבאות המוסלמים לארגונים מורכבים ובעלי מיומנות גבוהה, שביססו את האסלאם ככוח מרכזי ואיימו על אירופה וממלכות המזרח הרחוק.
במהלך התקופה נוצרו בצבאות המוסלמיים של המזרח התיכון תורות ומסורות של לחימה שהשפיעו עמוקות על ההיסטוריה הצבאית העולמית, מאחר שהאסלאם העלה על נס את ההתפשטות והפצת הדת מחד ונאלץ להתמודד עם סדרת פיצולים ויריבויות בתוך האימפריה והח'ליפות מאידך, היה לצבאות המוסלמים מקום מרכזי בכל ישות פוליטית או דתית מוסלמית, הצבא היה כלי שלטוני וזרוע של המערכת הדתית, שבראש הפירמידה התמזגו לדמות אחת. בסיכומו של תהליך האבולוציה ההיסטורית תפסו האליטות הצבאיות הייחודיות לאסלאם את רסן השלטון, בסדרת עימותים שהטביעה חותם על ההיסטוריה האנושית והשפעותיה מהדהדות עד היום. [1]