צביון אדרס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צביון אַדֶרס (שם מדעי: Cephalophus adersi; קרוי גם צביון זנזיבר או צביון אדום גמדי), הוא מין אנטילופה קטנה ונדירה בסוג צביון האנדמי לחוף המזרחי של אפריקה והאיים הסמוכים לו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1918 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס. יש לו דמיון בעיקר למין אנטילופה הננסית הקרויה דלקרן המושק ולמין צביון נטאל הנמצאים באזורים הדרומיים יותר של אפריקה, אם כי הוא ססגוני יותר משניהם. בשל כך הוא מכונה גם "צביון אדום גמדי" על מנת להבדילו מצביון נטאל המכונה "צביון יער אדום". שמו הנוסף "צביון זנזיבר" מתייחס לאזור תפוצתו העיקרי באי זנזיבר שהוא גם האזור שבו התגלה לראשונה. יש לו מספר כינויים מקומיים כ"קונגו-מררה", "מואלימו" ו"נונג'ה". צביון זה הוא המין הקטן ביותר בסוג צביון.[2]
צביון אדרס | |
---|---|
מצב שימור | |
פגיע (VU) [1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צביונים |
סוג: | צביון |
מין: | צביון אדרס |
שם מדעי | |
Cephalophus adersi תומאס, 1918 | |
תחום תפוצה | |
שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: kephale = ראש, "lophus" = פסגה; - על שם ציצת השיער שבמצח המאפיינת את הצביונים. "adersi" הוא על שם מגלהו - ד"ר וו מנספילד אדרס שהיה הזואולוג מטעם הממשלה הבריטית באי זנזיבר.[3] בעת גילויו מעמדו הטקסונומי היה במחלוקת בין החוקרים, והוא סווג במשך תקופות מסוימות לסירוגין כתת-מין של צביון נטאל, צביון הארווי וצביון פיטרס. צביון אדרס נחשב ליפה ולחינני שבצביונים בשל הצבעים המיוחדים של פרוותו,[3] ובעבר היה נחשב לאחד המינים הנדירים בסוג עד לגילוי אוכלוסייה גדולה שלו בקניה.