רעי איוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלושת רעי איוב – אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי – הם דמויות מקראיות המוזכרות בספר איוב.
הרעים מגיעים אל איוב במטרה לנחם אותו, לאחר ששמעו על הרעות אשר נפלו בחלקו, ומנסים להציע להן הסבר. דיונם של הרעים עם איוב מהווה חלק עיקרי בספר. איוב מתלונן על מר גורלו, מקלל את היום בו נולד ומייחל למותו, ואילו הרעים מייצגים את העמדה הרווחת במקרא, לפיה עונשיו של איוב באו עליו בעקבות מעשים שעשה או שעשו בני משפחתו. בעוד איוב מגיע למסקנה המצערת אותו כי העולם פועל על-דרך "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", רעי איוב גורסים כי "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו". בנוסף, עמדותיהם מבטאות גישה על פיה אלוהים שופט את האדם בצדק, והאדם אינו יכול להבין את דרכי הצדק האלוהיות. אליפז התימני מביא את דעת הנבואה, בלדד השוחי את דעת המסורת ואילו צופר הנעמתי את הדעה הפילוסופית. בנוסף לרעי איוב ישנה דמות נוספת שמנסה לנחם את איוב והוא אליהוא בן ברכאל הבוזי, שהוא הצעיר מכולם ומביא את דבריו לאיוב לאחר שהתאכזב מדברי רעיו.