ציפה (פיזיקה)

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

ציפה הוא מונח המתאר כוח שמפעיל נוזל כלפי מעלה כנגד משקלו של אובייקט. על פי חוק פסקל, הלחץ ההידרוסטטי גדל עם העומק, עקב משקלן המצטבר של שכבות הנוזל. על כן קיים לחץ ההידרוסטטי גדול יותר בתחתית עמוד הנוזל מבמעלה העמוד. ההפרש הזה גורם לכוח גוף שגורם להאצת החפץ כלפי מעלה. גודל הכוח פרופורציונלי להפרש הלחצים בין תחתית ומעלה העמוד.
על-פי חוק ארכימדס הכוח שווה למשקל הנוזל שהיה ממלא את המיכל, או הנוזל המוחלף. מסיבה זו גופים שעשויים מחומרים צפופים ממים נוטים לשקוע. אם החפץ עשוי מחומר צפוף פחות ממים, או מעוצב בצורה מתאימה (כמו סירה), כוח הציפה שומר על החפץ צף. תופעה כזאת יכולה לקרות או תחת שדה כבידה, או תחת שדה כוח שכיוונו יוגדר כלפי מטה. במקרה של הידרוסטטיקה כוח ציפה שווה למשקל הנוזל שמוחלף על ידי החפץ. מרכז הציפה של חפץ נמצא במרכז המסה של הנפח המוחלף.

הכוחות שפועלים בציפה. יש לשים לב שמפני שכוח הציפה שווה לכוח הכבידה הגוף צף