כביש באורך של כ-730 מטר המחבר בין קריית ארבע ומערת המכפלה בחברון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציר המתפללים בחברון הוא כביש באורך של כ-730 מטר המחבר בין קריית ארבע ומערת המכפלה בחברון. הציר משמש בעיקרו כדרך להולכי רגל ישראלים ותיירים הפוקדים את מערת המכפלה, ולעיתים עוברים בו גם כלי רכב. נאסר על פלסטינים לנסוע בכביש, למעט תושבי הרחוב, המורשים לנסוע בו בימי חול בלבד. הציר הוא דרך הגישה העיקרית למתפללים המגיעים ברגל למערת המכפלה בימי שבת.
ציר המתפללים מקריית ארבע (שמאל התמונה - צפון) למערת המכפלה (ימין - דרום מערב). "סימטת המוות" במרכז ימין פונה למעלה - דרומה ליד הבית הוורוד
ציר המתפללים הורחב לאחר הפיגוע שהתרחש בו בנובמבר 2002. לצורך ההרחבה הופקעו קרקעות ומבנים שהיו שייכים לפלסטינים. במהלך ההרחבה נהרסו מספר מבנים בעלי ערך אדריכלי והיסטורי מתקופת הסולטנות הממלוכית והאימפריה העות'מאנית.
הדרך יוצאת משער הכניסה הדרומי של קריית ארבע ומשם פונה מערבה בקו ישר דרך העמק המפריד בין קריית ארבע לחברון, לאחר העמק הדרך פוגשת בציר ציון וממשיכה דרך סמטאות העיר העתיקה של חברון עד למערת המכפלה.
השימוש בציר המתפללים נועד להקל על מתפללים במערת המכפלה המגיעים אליה ברגל בימי שבת וחג, כחלופה קצרה יותר לציר ציון.
בגלל שהדרך עוברת בתוך שכונה ערבית, אירעו בה לאורך השנים עימותים רבים בין יהודים לערבים. בשנת 2002 התרחש הפיגוע בציר המתפללים בו נרצחו 12 בני אדם ובהם מפקד חטיבת יהודה אל"ם דרור וינברג.
בשנת 2004 ניתן בבג"ץ פסק דין המאפשר תפיסה של שטחי קרקע בצידי הדרך וכן הריסה חלקית של שני מבנים וחלק ממבנה נוסף כדי להרחיב ולמגן את הכביש[1].
על פי עדויות באתר "שוברים שתיקה" של חיילים ששירתו בציר המתפללים, תפקידם העיקרי בימי חול הוא להפריד בין יהודים לערבים העוברים בציר[2]. בימי שבת וחג הונחו החיילים לאסור כל תנועה של ערבים בציר[3][4].
חלק מבתי הפלסטינים לאורך הציר פונו מתושביהם, ומפעם לפעם נכנסים אליהם מתנחלים מתוך כוונה להתפלל במקום ולהישאר בהם[5].
על פי עדות של פעילה במחסום Watch מאוגוסט 2020, לאורך ציר המתפללים הוצבה גדר המייצרת עבור המתפללים היהודים מרחב לפסוע בו בשבתות ובמועדים, ומצידה השני שביל צר עבור התושבים הפלסטינים[6].
![Thumb](#/media/קובץ:ציר_המתפללים"_מקריית_ארבע_לחברון".jpg)
