cover image

צפיפות אוכלוסייה

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

צפיפות אוכלוסייה או צפיפות אוכלוסין היא מונח בתחום הדמוגרפיה, המציין את יחס האוכלוסייה לשטח עבור מרחב גאוגרפי. היחס נמדד לקילומטר רבוע, או מטר רבוע לתושב.

People%27s_-Km%C2%B2_for_all_countries_%28and_us_states%2C_uk_kingdoms%29.png
מפת צפיפות אוכלוסין עולמית, 2019

מונח זה מאפשר לזהות בקלות שטחים לא מיושבים, שטחים כפריים וערים. כמו כן, הוא מסוגל לקבוע את דמות היישוב. לרוב, כאשר צפיפות האוכלוסייה נמוכה (מעט תושבים) ניתן לצפות להתיישבות הנפרסת על פני שטחים גדולים ומקצה מרחב גדול לכל פעילות (מגורים רחבים, שדות חקלאיים וכו'), בעוד שבמקרה של צפיפות אוכלוסין גבוהה (תושבים רבים) ניתן לצפות לניצול מרבי וחסכני של השטח (מבנים רבי קומות, מפעלי תעשייה כמקור הכנסה וכו').

בסוף שנת 2022 עמדה אוכלוסיית העולם על 8 מיליארד איש, פי שלושה ממספר האנשים שחיו בעולם בשנת 1950. יחד עם זאת, בשל מגמה של ירידה בילודה, קצב הגידול בשנת 2021 היה הנמוך ביותר מאז שנת 1950. ארגון האומות המאוחדות מעריך שאוכלוסיית העולם תגיע למספר שיא של 10.4 מיליארד איש בשנת 2080, מספר שיישאר יחסית יציב עד לשנת 2100[1].