קרל הראשון, קיסר אוסטריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַרְל הראשון, קיסר אוסטריה (בשמו המלא: קַרְל פְרַנְץ יוֹזֶף לוּדְוִויג הוּבֶרט גֵּאוֹרְג אוֹטוֹ מָרִיָּה פוֹן הַבְּסְבּוּרְג-לותְרִינְגֶן, בגרמנית: Karl Franz Joseph Ludwig Hubert Georg Otto Marie von Habsburg-Lothringen, ובהונגרית: Károly Ferenc József; 17 באוגוסט 1887 – 1 באפריל 1922), היה המונרך האחרון מבית הבסבורג והקיסר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית בין השנים 1916–1918. הוא היה האחרון שנשא בתואר "מלך הונגריה" (בשם קָארוּיֵ הרביעי) ובתארים הנגזרים: מלך בוהמיה וקרואטיה (בשם קַארֶל השלישי), ומלך גליציה ולודומריה. בנובמבר 1918 הודיע לו ראש ממשלתו שרצוי כי "יוותר על השתתפותו בענייני המדינה", אך הוא לא הודח רשמית. עד מותו ניסה לרכוש לגיטימציה על מנת לחזור לכס השלטון.
דיוקן רשמי מ-1917 | |||||||||
לידה |
17 באוגוסט 1887 פֶּרְזֶנְבּוּיג, צִיסְלֵייְטַניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 באפריל 1922 (בגיל 34) איי מדיירה, הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה פורטוגל | ||||||||
שם מלא | קרל פרנץ יוזף לודוויג הוברט גאורג אוטו מריה פון הבסבורג-לותרינגן | ||||||||
שם לידה | Karl Franz Josef Ludwig Hubert Georg Maria von Österreich | ||||||||
מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||||
מקום קבורה | Igreja de Nossa Senhora do Monte | ||||||||
השכלה | |||||||||
בת זוג | זיטה, נסיכת בורבון-פארמה | ||||||||
שושלת בית הבסבורג - לורן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
קרל ירש את הכתר האוסטרו-הונגרי בנובמבר 1916, בעקבות מותו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ובמהלכה של מלחמת העולם הראשונה. הוא ניסה ללא הצלחה להביא לשביתת נשק בין מעצמות המרכז ומדינות ההסכמה דרך משא ומתן חשאי. כדי למנוע את התפרקותה של האימפריה ניסה קרל להפוך את אוסטרו-הונגריה לפדרציה שבה לכל המיעוטים האתניים יוענק ייצוג שווה. ניסיונות אלו כשלו ובסיומה של מלחמת העולם הראשונה האימפריה קרסה לנוכח תסיסה אזרחית שנבעה מלאומיות בדלנית כמו גם עקב מחסור חריף במזון (שהוביל למהומות), האינטרס של מדינות ההסכמה להביא לפירוק אוסטרו-הונגריה ועוד.
קרל מעולם לא הודח מכסאו, ולכן המשיך לטעון לבעלות על הכתר גם לאחר התפרקות האימפריה ויציאתו לגלות. הוא ניסה לשוב לכס ההונגרי בשני ניסיונות הפיכה, שכשלו עקב ההתנגדות מצד העוצר ההונגרי, מיקלוש הורטי, שבפועל שלט על הונגריה. הורטי הגלה את קרל ומשפחתו אל איי מדיירה, מושבה של הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה. קרל נפטר עקב אי-ספיקה נשימתית באיי מדיירה, שנה אחת לאחר שהוגלה, בעודו בן 34 בלבד. בשנת 2004 הוכרז קרל כמבורך הכנסייה הקתולית בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ההכרזה נבעה בעיקרה מאדיקותו הדתית של קרל בחייו וניסיונותיו להביא לסיום מלחמת העולם הראשונה, שבמסגרתם הוא פעל לצד האפיפיור בנדיקטוס החמישה עשר.