Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובלא חאן (באנגלית: Kubla Khan, a vision in a dream, fragment) היא קטע מפואמה מאת סמיואל טיילור קולרידג', שיצא לאור בשנת 1816 עם הקדמה מאת המשורר ועם כותרת המשנה "חיזיון בחלום, פרגמנט". בהקדמה מגולל המשורר סיפור מוזר לפיו הוכתבו לו 300 שורות שיר בחלומו, שעה שהיה שקוע בהזיה כתוצאה מסם אופיום שנטל כמשכך כאבים, 19 שנים קודם לכן, בשנת 1797 (צעד מקובל ולא בלתי-חוקי דאז). הוא הצליח להעלות על הכתב 54 שורות לפני שהופרע על ידי מכר, משחזר לכתוב, נשכח ההמשך מזכרונו. הפואמה בנויה משני חלקים, בראשון מתואר ארמונו הפלאי של הקיסר המונגולי קובלאי חאן, זאנאדוּ, ובשני מתוארת השתוקקות לקול זמרתה של נערה חבשית. הפואמה אינה דומה לשירים אחרים מאת המשורר והיא עוררה עניין רב בשל המסתורין האופפים אותה. לדברי אסף ענברי "זהו השיר הנחקר ביותר בתולדות הספרות האנגלית, אם לא בתולדות ספרות המערב כולה".[1]
בסתיו 1797 חי קולרידג' בנת'ר סטווי שבדרום אנגליה, ובילה בטיולים בסביבה ויצירה משותפת עם חברו המשורר ויליאם וורדסוורת' ואחותו דורותי. באוקטובר אותה שנה חלה במהלך טיול ונאלץ לנוח מספר ימים בבקתה בחווה סמוכה. לפי ההקדמה לפואמה היה עמו באותה עת ספרו של סמיואל פרצ'ס "מסע הצליינות" (Pilgrimage, 1613). הספר מכיל בין היתר את תיאורו של ארמונו של הקיסר קובלאי חאן, כפי שנמסר על ידי מרקו פולו. התיאור פותח במילים:
תרגום לעבריתבזאנאדה הקים קובלאי חאן ארמון שחומתו הקיפה 16 מייל רבועים של כרים פוריים, מעיינות נאים, נחלים משובבי נפש, שלל חיות יאות-לציד, ובמרכז - בית תענוגות מפואר הניתן להזזה ממקום למקום. -- תרגום: אסף ענברי |
אנגליתIn Xanada did Cublai Can build a stately Pallace, encompassing sixteene miles of plaine ground with a wall, wherein are fertile Meddows, pleasant Springs, delightful Streames, and all sorts of beasts of chase and game, and in the midst thereof a sumptuous house of pleasure, which may be removed from place to place. |
לדברי קולרידג', הוא סבל מכאב בטן ונטל מנת אופיום לשם הקלה, לאחר מכן קרא שורות אלה בספר ושקע בשינה עמוקה. בשנתו חווה חיזיון מוחשי ביותר, במהלכו נגלו אליו הארמון, הגנים, הנהר "אלף" התת-קרקעי ועוד. החיזיון אף נרקם והוכתב עבורו בכ-200 עד 300 טורי-שיר. לאחר שהתעורר מהשינה מיהר המשורר לכתוב את השורות שזכר. אולם, לאחר שכתב 54 שורות הופרע לפתע על ידי "אדם מפורלוק" (a person from Porlock), שהפריע לו. לאחר שסיים את עניינו עם האיש, חזר קולרידג' אל שולחן הכתיבה רק על מנת לגלות ששאר טורי השיר פרחו מזכרונו.
הסיפור בהקדמה מעורר תהיות רבות. ראשית, ספרו של פרצ'ס היה ספר עב-כרס ביותר (בין 900 ל-1,000 עמודים), לא ספר שנוטל עמו איש לטיול. שנית, הפואמה פותחת אמנם בתיאור הארמון, אך עד מהרה עוברת לתמונה שונה, נושא העלמה החבשית, שאינו קשור לחיזיון לפי ההקדמה.
תרגום לעבריתבְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן -- תרגום: נחום ונגרוב |
אנגליתIn Xanadu did Kubla Khan |
תרגום לעבריתעַלְמָה עִם קַתְרוֹס -- תרגום: נחום ונגרוב |
אנגליתA damsel with a dulcimer |
עוד לפני שהשיר פורסם הראה אותו קולרידג' ללורד ביירון, שאהב אותו והאיץ בו לפרסמו, כך נהג גם וולטר סקוט. אולם משפורסם השיר בחוברת שכללה את השירים "קריסטבל" ו"מכאובי השינה", ב-1816, היא לא זכתה למכירות והתגובות עליה היו מעטות וגרועות ביותר. ויליאם הזליט כתב את הביקורת המלגלגת הראשונה, אשר עיצבה את הטון של אלה שבאו אחריה. "קובלא חאן", הוא כתב, "מראה שמר קולרידג' יכול לכתוב נונסנס יותר טוב מכל אדם אחר באנגליה". עם זאת, הזליט הכיר במוזיקליות של היצירה, כשכתב "זו לא פואמה אלא קומפוזיציה מוזיקלית" וסיכם שגם אם משמעות השורות אינה מובנת, הקוראים נמשכים לחזור עליהן שוב ושוב.[2] ביקורת עוקצנית אחרת, שפורסמה בעילום שם, התייחסה למכלול השירים ולהקדמה בציינה ש"השיקול האמנותי פגום בעת השינה".[3]
רק ב-21 באוקטובר 1821 חלה תפנית לקראת קריאה חיובית ושונה בפואמה, כאשר לי האנט ציין ב"אקזמינר" שאין להתייחס אל הפואמה כאל שיר אלא כאל "מוזרות פסיכולוגית" המציגה לקורא מראות עומק ציוריים בדרך חדשה ובלשון חדשה.[4] לאורך המשך המאה ה-19, ככל שגבר העניין בפסיכולוגיה ובחקר החלומות הלכו ורבו ההתייחסויות לחוויה של קולרידג' וליכולתו של האדם לראות מראות אמת בחלומו, עם או בלי הסתייעות בסם פסיכואקטיבי.
ב-1927 טען ג'ון לווס (John Lowes) בספרו Road to Xanadu ("הדרך לזאנאדו"), מחקר בדרכי הדמיון, שהפואמה היא אחת היצירות הראויות לציון ביותר בספרות האנגלית.[5] הוא מציין את יכולתו של קולרידג' לצייר מראות חיים ומלאי דמיון באמצעות שימוש יצירתי וחדשני בשפה ובסמלים. צירופם של הארמון, הנהר התת-קרקעי, הנקיקים ומערות הקרח, סילון המים הפורץ ועוד, יוצרים, לדבריו, מכלול שלם שלא נוצר מכל אחד מהדימויים בנפרד ומקנה תחושת מציאות למראה הדמיוני. במאמרו "The use of poetry and the use of criticism" ("השימוש בשירה והשימוש בביקורת") מ-1933 פתח טי אס אליוט במתקפה על ההילה לה החלה זוכה הפואמה. הוא טען שלא ניתן להתייחס לצמד הבתים כאל השיר כולו. השיר מעולם לא נכתב. השראה, דמיון ומקור יצירה מסתורי אינם די, יש צורך בארגון צורני וביצירה אמנותית כדי שאוסף שורות יוכל להיקרא שיר.[6] מאמר זה פתח בדיון על הקשר שבין צורת השיר ובין תוכנו ומה שהיה ברצונו להביע.
במהלך השנים נפוצו עשרות פרשנויות, בהן מרחיקות לכת, הקשורות לשדות הפסיכואנליזה, הפאראפסיכולוגיה, מין, שימוש בסמים, ואף היסטוריה ופוליטיקה.
הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס הוקסם מסיפור הפואמה וחזר אליו מספר פעמים.[7] בחיבור קצר בשם "חלומו של קולרידג'" (שפורסם בספר "חקירות נוספות" מ-1952 וראה אור בעברית בספר "מבוכי הזמן" בתרגומו של יורם ברונובסקי ב-1986) מצביע בורחס על העובדה שב-1836 יצא בצרפת תרגום של "ספר ההיסטוריות" של רשיד אלדין המדאני, ספר פרסי שחובר במאה ה-14 ושבו מופיעה הפסקה: "...הקים קובלאי חאן ארמון, הוא בנה אותו לפי תוכנית שנתגלתה לו בחלום ואשר נשמרה בזיכרונו". בורחס מפליג מצירוף המקרים אל רעיון לפיו הארמון והפואמה אינם אלא התגלויות בעולמנו של חפץ מיסטי, שנגלה ליחידי סגולה שמימשו אותו, איש איש לפי יכולתו ודרכו, בהכרח באופן עמום ומקוטע ביחס למקור השמימי.
בסרט המוזיקלי "זאנאדו" מ-1980, שהפך מאז לסרט פולחן, מצוטטת הפואמה.
המכר שהתדפק על דלתו של קולרידג' והפריעו מעבודתו זכה אף הוא להתייחסות נרחבת. יש שראו בו את האבטיפוס של הגורם המפריע, המעכב את היצירה ומונע את הוצאתה לאור, הגורם הארצי המטשטש את ההשראה האלוהית.
הדמות זכתה למספר התייחסויות בתרבות וה"אדם מפורלוק" היה למטבע לשון:
המשורר העברי משה דור חיבר בעקבות הפואמה את השיר "כְּסָנָדוּ בשנית".[8]
Sisman, Adam. The Friendship. New York: Viking, 2006.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.