תרדמת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברפואה, תרדמת (באנגלית: Coma, "קומה") היא מצב חולי שבו הגוף שוקע למצב ממושך של חוסר הכרה, ללא יכולת להעירו. תרדמת נובעת משלל סיבות, כגון הרעלה, שבץ, טראומה גופנית, נטילת סמים מסוימים וסיבות רבות אחרות.
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D003128 |
סיווגים | |
ICD-10 | R40.2 |
ICD-11 | MB20.1 |
אדם הנמצא בתרדמת ממעט מאוד להגיב לסביבתו, ובוודאי אינו מתקשר עם האנשים. תרדמת עלולה להימשך זמן רב, אפילו שנים. לעיתים החולה מפתח מחזור ערות-שינה ומצבו משתפר עד כדי הגדרתו כצמח או כבעל הכרה מינימלית, והוא עשוי אף להתעורר ולחזור לחיים רגילים, ולעיתים מסתיימת התרדמת במוות, באופן טבעי או כתוצאה מהמתת חסד, כלומר ניתוק החולה ממכשירים התומכים בהמשך חייו. סטטיסטית, ככל שמשך התרדמת ארוך יותר כך קטנים סיכויי השיפור במצב.
קיים רצף של הכרה מעורפלת עד לתרדמת, שהיא המצב ההכרתי החמור ביותר. מצבים הקודמים לתרדמת מסווגים לפי מספר רמות - כגון stupor (קהות חושים) - מצב בו המטופל מגיב רק לגירוי חזק וכואב, או drowsiness (נמנום) - מצב בו המטופל מגיב לגירויים חלשים יחסית וער למשך תקופות קצרות. רמת הערות נמדדת על ידי מדד גלאזגו שפותח בשנות השבעים.