קומודוס
קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַרְקוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס, הידוע גם כלוּקְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס, ובשמו הקיסרי המלא, אִימְפֶּרָטוֹר קֵיסָר מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Marcus Aurelius Commodus Antoninus Augustus; 31 באוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192) היה קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192.
פסל של קומודוס, 180 לספירה | |||||||
לידה |
31 באוגוסט 161 לנוביום (אנ'), האימפריה הרומית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נרצח |
31 בדצמבר 192 (בגיל 31) רומא, האימפריה הרומית | ||||||
שם מלא | אימפרטור קיסר מרקוס אורליוס קומודוס אנטונינוס אוגוסטוס | ||||||
שם לידה | Lucius Aelius Aurelius Commodus | ||||||
מדינה | האימפריה הרומית | ||||||
מקום קבורה | איטליה קבר אדריאנוס, רומא | ||||||
בת זוג | ברוטיה קריספינה | ||||||
שושלת הנרווה-אנטונינים | |||||||
| |||||||
| |||||||
קומודוס יועד מגיל צעיר על ידי אביו הקיסר מרקוס אורליוס להיות השליט של האימפריה הרומית והוא הוכשר לתפקיד במהלך שלטונו של אביו. הוא זכה להתמנות בגיל צעיר במיוחד לתפקידים רמי מעלה והחל משנת 177 ועד לשנת 180 שלט באימפריה ביחד עם אביו.
שלטונו של קומודוס היה שלטון של עריצות. הוא נטל לעצמו מעמד של אל והרשה לעצמו להתנהל ללא ריסון ובפראות חסרת תקדים גם מול דוגמאות העבר של נירון קיסר וקליגולה.[2] הוא נקט בצעדי דיכוי אכזריים כלפי אויבים אמיתיים ובעיקר מדומים, והכוח הבלתי מוגבל שניתן בידיו עם התפקיד הביא אותו לכדי טירוף. מעשיו הקיצוניים ערערו את יסודות המשטר וסיכנו את יציבותה של האימפריה. ההיסטוריונים הרומאיים מנסים להסביר בנימוקים שונים את דמותו של קומודוס. ההיסטוריה אוגוסטה המאוחר טוען שקומודוס היה אדם עצלן ואכזרי, וקסיוס דיו והרודיאנוס טוענים שקומודוס היה אדם חלש אופי ומושחת שהושפע מאנשים חסרי מצפון שהקיפו אותו ועודדו את הדחפים האפלים שלו.[3]
במהלך שלטונו נרקמו מספר מזימות להדחתו אך הוא הצליח להיאחז בכסאו בזכות הנאמנות של המשמר הפרטוריאני. מפקדי יחידה מיוחדת זו ניצלו את הכאוס שיצר קומודוס על מנת לצבור כוח פוליטי רב ולא בחלו בשימוש בכוחם ובהשפעתם לצבור רכוש ונכסים ומעמד מיוחד בכל זרועות השלטון של האימפריה. קומודוס מצידו הרעיף עליהם מתנות ושכר גבוה על מנת לקנות את נאמנותם ולהבטיח את שלומו ושלטונו. בתקופת שלטונו של קומודוס נטו כפות המאזניים של ההיסטוריה כנגד האימפריה הרומית ועם מותו נפלה האימפריה לתקופת משבר המאה ה-3 שבמהלכה כמעט קרסה תחת שילוב של לחצים, בהם פלישה, מלחמת אזרחים, מגפה ומשבר כלכלי.
פרופסור משה עמית כותב בספרו על תולדות הקיסרות הרומית: "קשה להעלות על הדעת שוני גדול מזה שבין אישיותו ודרכי שלטונו של מרקוס אורליוס ובין אישיותו ושלטונו של בנו קומודוס. שלוש עשרה השנים של שלטון קומודוס... כאילו שייכות להיסטוריה של מדינה אחרת מזו של מרקוס אורליוס".[4] ומוסיף: "קשה למצוא צד זכות כלשהו אצל קומודוס. גם לא קל להסביר כיצד הצליח לשמור על שלטונו כמעט 13 שנה".[5]