קידושין
מצוה לקדש אשה לפני הנישואים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות. מהות הקידושין היא מעשה שבאמצעותו מקדש האיש את האישה ומייחד אותה לו. לאחר הקידושין, האישה נחשבת לאשת איש ואינה יכולה להינשא לאחר, אף על פי שבני הזוג אינם מותרים זה לזו כזוג נשוי. השלב הבא, שהוא כניסת האישה לרשות בעלה, נקרא "נישואים".
מקרא | דברים, כ"ב, י"ג; כ"ד, א' |
---|---|
משנה | סדר נשים, מסכת קידושין |
משנה תורה | הלכות אישות, פרק א', הלכות א-ג'; פרקים ג'-י' |
שולחן ערוך | אבן העזר, סימנים כ"ו-ס"ה |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רי"ג ספר החינוך, מצווה תקנ"ב |
מעשה הקידושין יכול להתקיים בפועל באחת מכמה דרכים: באמצעות מתן כסף או שווה כסף מהאיש המקדש לאישה המתקדשת; באמצעות כתיבת שטר שנאמר בו שהאיש מקדש את האישה, ונתינתו לאישה בידי האיש; באמצעות ביאה המכוונת ליצירת קידושין, אפשרות שנאסרה בפועל מפני הצורך בעדים וחוסר הצניעות הכרוך בכך. כיום נהוג ברוב המקומות לבחור באפשרות הראשונה ולהשתמש בטבעת נישואין כחפץ שווה כסף.
תקופת האירוסין הייתה במקורה תקופה ארוכה שנועדה לאפשר לבני הזוג להתכונן לחייהם המשותפים. בתקופת המשנה והתלמוד, נהגו לחכות שנה בין הקידושין לנישואין. שני השלבים אוחדו בימי הביניים, עקב ריבוי מקרים שבהם נעלמו חתנים לאחר הקידושין והשאירו את נשותיהם עגונות וחסרות כל. מאז מתקיימים הקידושים והנישואים במקביל באמצעות כניסה תחת החופה, בטקס הידוע בשם "חופה וקידושין".