קמיקזה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַמִיקַזֶה (בקאנג'י -神風 האזנהⓘ?, מילולית: "רוח אלוהית") הוא כינוי שניתן במלחמת העולם השנייה לטייסים מתאבדים יפנים שהתרסקו עם מטוסיהם העמוסים דלק לתוך ספינות אמריקאיות על מנת לפגוע בהן.
התקפת הקמיקזה הראשונה נעשתה ב-25 באוקטובר 1944 על ידי תשעה מטוסי זירו סאן יפניים מדגם A6M7 קמיקזה בפיקודו של סרן סאקי יוקיאו. הם נשאו פצצות של 250 קילוגרם והטביעו את נושאת המטוסים "סנט לו" וגרמו נזק לשלוש אוניות אחרות. לאחר מכן תוכנן מטוס (למעשה טיל מונחה אדם) מיוחד לתקיפות קמיקזה. המטוס, יוקוסוקה MXY-7 Ohka, היה בנוי בחלקו מעץ וחומש במטען נפץ של 1,200 ק"ג. המטוס היה מוטל ממפציץ G4M ("בטי"), ולאחר גלישה (דאייה) של 80 ק"מ הופעל המנוע הרקטי והמטוס צלל כ-30 שניות עד שפגע במטרתו. המטוסים המעטים שהגיעו למטרתם גרמו נזקים חמורים. בעלות הברית כינו אותו "באקה" ("אידיוט", ביפנית). הטייסים שגויסו למשימות האלה הצטלמו, בדרך כלל, לפני טיסתם. לפעמים אולצו הטייסים לצאת למבצע ההתאבדות נגד רצונם. הם תודלקו כך שהדלק יספיק רק על מנת להגיע אל יעדם ולא על מנת לחזור ממנו. [1]