שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קנצלר גרמניה
ראש ממשלת גרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר. בין השנים 1871 ל-1945 המשרה נקראה רייכסקנצלר (בגרמנית: Reichskanzler; משמע: קנצלר של הרייך), אך אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הפכה לרפובליקה פדרלית, ועל כן שונה שם המשרה, ומאז ועד היום שמה הוא בונדסקנצלר (בגרמנית: Bundeskanzler; משמע: קנצלר פדרלי). הקאנצלר הוא המנהל והמוביל של הקבינט של גרמניה.
מקורו של המונח, המתועד לראשונה בימי הביניים, הוא במילה הלטינית cancellarius.
קנצלר גרמניה הנוכחי הוא פרידריך מרץ והוא מכהן בתפקיד החל מ-6 במאי 2025.
Remove ads
רייכסקנצלר
סכם
פרספקטיבה
לפני מלחמת העולם הראשונה נקראה משרת ראש ממשלת גרמניה בשם "רייכסקנצלר", שמשמעותו היא "קנצלר קיסרי" או "קנצלר של הרייך". בקיסרות הגרמנית של 1871, הרייכסקנצלר לא נבחר על ידי הפרלמנט (הרייכסטאג), ולא נשא באחריות כלפיו. במקום זאת, הוא מונה על ידי הקיסר. בשל כך לא ניתן לקרוא לאימפריה הגרמנית דמוקרטיה, גם אם הרייכסטאג היה פרלמנט נבחר.
מצב עניינים זה השתנה רק ב-29 באוקטובר 1918 בתיקון שהוכנס לחוקת 1871. עם זאת, השינוי לא יכול היה למנוע את התפרצותה של מהפכה כמה ימים לאחר מכן.
על פי החוקה החדשה של רפובליקת ויימאר ב-1919, הרייכסקנצלר אמור להיבחר על ידי הנשיא, אך לפרלמנט הזכות לפטר את הקנצלר, או את כל אחד מן השרים שלו. למעשה, רוב הממשלות של רפובליקת ויימאר נשענו בצורה חזקה על שיתוף פעולה עם הנשיא, בשל חוסר היציבות שבפרלמנט. הרייכסקנצלר האחרון בסדרת הקנצלרים של רפובליקת ויימאר היה אדולף היטלר, שמונה ב-30 בינואר 1933.
המשותף לכל הרייכסקנצלרים שכיהנו עד נפילת הקיסרות הוא השתייכותם למעמד האצולה. דבר זה השתנה עם הקמת רפובליקת ויימאר, לקראת מעבר לשיטת משאר פרלמנטרית ודמוקרטית יותר.
הקיסרות הגרמנית (1871 - 1918)
.jpg)
רפובליקת ויימאר (1919 - 1934)
.svg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
גרמניה הנאצית (1934 - 1945)
.svg){kind=small}
Remove ads
בונדסקנצלר
סכם
פרספקטיבה
החוקה המערב גרמנית של 1949, חוקת גרמניה (בגרמנית: Grundgesetz; מילולית: חוק בסיסי), מעניקה לקנצלר, שנקרא מעתה בונדסקנצלר, סמכויות ביצוע מרכזיות. מסיבה זו, יש המתייחסים למערכת הפוליטית הגרמנית כ"דמוקרטיית קנצלר". הממשלה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesregierung) מורכבת מהקנצלר ושרי הקבינט שלו או שלה. (מנהיג גרמניה המזרחית נשא בתואר "מזכיר המועצה המדינית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית", ולא בתואר קנצלר).
סמכות הקנצלר נובעת מהחוקה ומהמעמד שלו כמנהיג המפלגה או קואליציית המפלגות שמחזיקה ברוב הכיסאות בבונדסטאג (בגרמנית: Bundestag). בעבר, עם הלמוט קוהל ולאחר מכן גרהרד שרדר, אנגלה מרקל וגם כיום עם אולף שולץ, שימש ומשמש הקנצלר גם כמנהיג מפלגתו שלו. הדבר לא היה נכון באשר להלמוט שמידט.
בכל ארבע שנים, לאחר בחירות ארציות ותחילת כהונתם של חברי הבונדסטאג החדשים, נבחר הקנצלר בעזרת רוב קולות חברי הבונדסטאג, לאחר שהוצע כקנצלר על ידי נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident). הצבעה זו היא אחד המקרים היחידים שבו יש להשיג רוב קולות מתוך כל חברי הבונדסטאג, בניגוד לרוב יחסי של המצביעים. הצבעה זו נקראת "קנצלרמרהייט" (בגרמנית: Kanzlermehrheit), ובשלה אף אולצו להגיע לפרלמנט בעבר חברי פרלמנט חולים (או בהיריון) כאשר הרוב המפלגתי היה קטן מדי.
אם מועמד הנשיא לא נבחר, יכול הבונדסטאג לבחור מועמד משלו תוך 14 יום. אם איש לא נבחר במהלך תקופה זו, הבונדסטאג יכול להכריז על בחירות חדשות למשרת הקנצלר. אם לאדם שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר יש רוב, הנשיא מחויב למנותו. אם לאדם שקיבל את המספר הרב ביותר של הקולות אין רוב בבונדסטאג, יכול הנשיא למנות אותו או לקרוא לבחירות חדשות.
הקנצלר הוא החבר היחיד בממשלה שממונה על ידי הבונדסטאג. השרים נבחרים על ידי הקנצלר בעצמו (וממונים רשמית על ידי הנשיא).
שלא כמו בפרלמנטים אחרים, הבונדסטאג לא יכול להפיל את הקנצלר בהצבעת אי אמון פשוטה, מאחר שברפובליקת ויימאר נוצלה אפשרות זו לרעה על ידי שני הקצוות הפוליטיים, במטרה לחתור תחת הקנצלר ותחת ההליך הדמוקרטי. במקום זאת, החלפתו המוקדמת של הקנצלר יכולה להעשות רק אם מוסכם על יורש. כדי לצבור תמיכה מהבונדסטאג, יכול הקנצלר לקרוא להצבעת אמון, שניתן לשלבה בהצעת חוק כלשהי. אם הוא לא מצליח להגיע לרוב בהצבעה מסוג זה, יכול הנשיא לפזר את הבונדסטאג.
סמכויות
סעיף 65 של החוקה מגדיר כיצד על הרשות המבצעת לתפקד ואת סמכויות בקאנצלר באמצעות, "עקרון הקנצלר": הקובע כי:[1]
- להציע לנשיא את המועמדים לתפקיד שר, כלומר חברי הקבינט הפדרלי. ניתן לפטר שרים לפי אותו הליך.
- עומד בראש הקבינט הפדרלי ומנהל את ישיבות הקבינט.
- מנהל את כל הממשל הפדרלי בהתאם לכללי הנוהל שאומצו על ידי הקבינט הפדרלי ואושרו על ידי הנשיא הפדרלי.
- אחראי בפני הבונדסטאג בכל הנוגע לפעולת הממשלה .
- בעתות חירום, מקבל לידיו את הסמכות הפיקוד על הכוחות המזוינים ומשמש כמפקד העליון (סעיף 115ב לחוק היסוד).
- רשאי להעלות הצבעת האמון כדי לוודא שהבונדסטאג תומך במדיניות ממשלתו. אם ההצעה לא נתמכת על ידי רוב חברי הבונדסטאג, הנשיא הפדרלי, על פי הצעת הקנצלר הפדרלי, רשאי לפזר את הפרלמנט (סעיף 68 לחוק היסוד).
- משמש כיושב ראש מועצת הביטחון הפדרלית.
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1949 - היום)
.jpg)
.jpg)
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בונדסקנצלר - האתר הרשמי
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads