קרב פורט סאמטר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרב פורט סאמטר (באנגלית: The Battle of Fort Sumter) היה הפגזתה של המצודה פורט סאמטר ששכנה בפתחו של מפרץ צ'ארלסטון וליד בירתה של קרוליינה הדרומית דאז, צ'ארלסטון, בין 12 ל-13 באפריל 1861, אשר הובילה לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית.
הפגזת פורט סאמטר (1861) | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת האזרחים האמריקנית | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 12 באפריל 1861 – 13 באפריל 1861 (יומיים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | מפרץ צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
32°45′09″N 79°52′30″W | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון לכוחות הקונפדרציה, תחילתה של מלחמת האזרחים האמריקנית | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
בעקבות פרישתן של שבע מדינות מארצות הברית, תבעה ממשלת קרוליינה הדרומית את מסירתם של מתקני הצבא הפדרלי המצויים בשטחי המפרץ והעיר. ב-26 בדצמבר 1860 הסיג מייג'ור רוברט אנדרסון, מפקד הכוח הפדרלי במקום, את כוחותיו מפורט מולטרי, אשר שכן על סאליבנס איילנד החשוף, אל פורט סאמטר המבוצר יותר, אך שבנייתו טרם הושלמה, אשר שלט על פתחו של המפרץ. עם פרישתה של קרוליינה הדרומית תפסו רשויות המדינה את מתקני הצבא בכל אזור צ'ארלסטון למעט פורט סאמטר עצמה וניסיון תגבור המצודה מצד ממשלו של הנשיא המכהן, ג'יימס ביוקנן, באמצעות ספינת סוחר בלתי חמושה עלה בתוהו כאשר נורו עליה מטחים ארטילריים מהסוללות אשר נפרשו סביב המצודה.
חידוש האספקה למצודה היה הבעיה הראשונה שבה ממשלו הטרי של אברהם לינקולן צריך היה לטפל. הוא הודיע למושל קרוליינה הדרומית, פרנסיס פיקנס, על כוונותיו לצייד את הנצורים במצודה. בעקבות הודעה זאת הציבה הקונפדרציה החדשה אולטימטום: ”פנו את פורט סאמטר באופן מיידי”. מייג'ור אנדרסון סירב להיכנע למפקד כוחות הקונפדרציה במקום, בריגדיר גנרל פ.ג.ט. בורגארד, וזה האחרון הורה על תחילתה של ההפגזה אשר החלה ב-12 באפריל בשעה 04:30. על אף העובדה כי הנצורים השיבו אש, לא הייתה לאש כל השפעה על מהלכו של הקרב, שכן מספרם של המגנים היה מועט, ולאחר 34 שעות של הפגזה מתמשכת הסכים אנדרסון על פינוי הכוחות. במהלכו של הקרב לא נפגע אף חייל, אולם בעת שהורה אנדרסון על מטח כבוד לדגל אשר הורד מן התורן, התפוצץ אחד התותחים ומן ההתפוצצות נהרג חייל איחוד ונפצעו חמישה.
לאחר סיומו של קרב זה גאו הרוחות בקרב האוכלוסייה בצפון ובדרום וגברו הקולות אשר קראו לפתרון צבאי. לינקולן הורה על גיוס של 75,000 חיילים לצבא האיחוד, שגרר פרישה של ארבע מדינות עבדים נוספות מן האיחוד, ובעקבות כך החלה מלחמת האזרחים האמריקנית.