קרב שילה
אחד הקרבות המרכזיים שנערכו במסגרת זירת המבצעים המערבית של מלחמת האזרחים של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרב שִׁילֹה (בתעתיק מדויק: שיילו, במלעיל; באנגלית: Battle of Shiloh או קרב מזח פיטסבורג, Battle of Pittsburg Landing) היה אחד הקרבות המרכזיים שנערכו במסגרת זירת המבצעים המערבית של מלחמת האזרחים של ארצות הברית. הקרב התחולל בימים ראשון ושני, 6 באפריל ו-7 באפריל 1862 בדרום מערב מדינת טנסי, בגדה המערבית של נהר טנסי, סמוך לכנסיית שילה, על שמה הוא נקרא. "קרב שילה" הוא הכינוי שניתן לקרב במדינות הקונפדרציה, מדינות הדרום. במדינות האיחוד, מדינות הצפון, נקרא הקרב קרב מזח פיטסבורג, על שם המזח על נהר הטנסי, שמערך ההגנה של צבא הצפון התרכז סביבו, במהלך היום הראשון לקרב.[1]
קרב שילה; ציור מאת ת'אלסטרופ | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת האזרחים האמריקנית | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 6 באפריל 1862 – 7 באפריל 1862 (יומיים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | קרב מצודת דונלסון | ||||||||||||||||
קרב אחרי | הקרב על אי מס' 10 | ||||||||||||||||
מקום | מחוז הארדין, טנסי | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
35°09′02″N 88°19′19″W | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון של כוחות הצפון | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
(למפת ארצות הברית מוגדלת) (למפת ארצות הברית רגילה) (למפת טנסי רגילה) (למפת טנסי מוגדלת) |
כוחות הקונפדרציה, בפיקודם של הגנרלים אלברט סידני ג'ונסטון ופ.ג.ט. בורגארד פתחו במתקפת פתע נגד צבא האיחוד בפיקודו של הגנרל (אז מייג'ור גנרל) יוליסס גרנט. בשלב הראשון של הקרב כוחות הקונפדרציה היו קרובים להביס את צבא הצפון. אולם ביום השני של הקרב, לאחר שצבאו של גרנט תוגבר בכוחות גדולים, הוא עבר למתקפת נגד, שאילצה את כוחות הדרום לסגת, והקרב הסתיים בניצחון טקטי של צבא האיחוד.
ביום הקרב הראשון תקפו כוחות הדרום את ארמיית הטנסי של גרנט, במטרה להביס ולהשמיד אותה, לפני שארמיית אוהיו של מייג'ור גנרל דון קרלוס ביואל תספיק לחבור אליה. בשלב הראשון של המתקפה, כוחות הצפון, שהופתעו לחלוטין, ספגו אבדות כבדות ונאלצו לסגת בכיוון צפון מזרח, תחת לחץ כבד של כוחות דרומיים עדיפים. אולם העמידה האיתנה של יחידות משתי דיוויזיות של צבא הצפון, שהחזיקו בקטע מקו החזית שזכה לכינוי "קן הצרעות", בלמה זמנית את התקדמות צבא הדרום, גרמה לו אבדות כבדות ואפשרה לשאר הכוחות של ארמיית הטנסי לייצב קו הגנה חדש, שנשען על נהר טנסי. לאחר נפילת "קן הצרעות" ניסו כוחות צבא הדרום לחדש את המתקפה, אך ללא הצלחה רבה. גנרל ג'ונסטון נהרג במהלך הלחימה ביום הראשון וסגנו, בורגארד, החליט שלא לתקוף במהלך הלילה את עמדות צבא הצפון.
במהלך שעות הערב והלילה קיבל צבאו של גרנט תגבורות חזקות מארמיית אוהיו של ביואל, שאיפשרו לכוחות האיחוד להטות את הכף לטובתם למחרת בבוקר, ולעבור למתקפת נגד עזה לכל אורך קו החזית, שדחקה לאחור את הדרומיים המותשים, ועד תום יום הקרב השני אילצה אותם לסגת דרומה לכיוון קורינת'. תוכנית המערכה של הדרום נכשלה, וכוחות הקונפדרציה נאלצו לוותר על כוונתם לחסום את פלישת צבא האיחוד למדינת מיסיסיפי. במהלך הקרב ספגו הצדדים היריבים למעלה מ-20 אלף אבדות, עובדה שהפכה אותו לקרב העקוב מדם ביותר במלחמת האזרחים ובהיסטוריה האמריקנית בכלל עד לאותו יום.