קרל התשיעי, מלך שוודיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרל התשיעי (בשוודית: Karl IX; 4 באוקטובר 1550 – 30 באוקטובר 1611) היה מלך שוודיה מ-1604 ועד מותו. הוא היה בנם הצעיר של גוסטב ואסה, מלך שוודיה ושל אשתו השנייה, מרגרט ליונהבורד, אחיהם של אריק הארבעה עשר, מלך שוודיה ויוהאן השלישי, מלך שוודיה ודודו של זיגמונט השלישי ואזה, מלך פולין ושוודיה. על פי צוואתו של אביו הוא קיבל את התואר, דוכס סדרמאנלנד, אך הוא לא קיבל בפועל את הבעלות על מחוז זה להדחתו של אחיו, אריק הארבעה עשר ועלייתו למלוכה של יוהאן השלישי ב-1568.
לידה |
4 באוקטובר 1550 סטוקהולם, שוודיה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 באוקטובר 1611 (בגיל 61) טירת נישופין, שוודיה | ||||||
מדינה | שוודיה שוודיה | ||||||
מקום קבורה | קתדרלת סטרנגנס, סטרנגנס, שוודיה | ||||||
בת זוג |
מריה מפאלטין-זימן (1589-1579) כריסטינה מהולשטיין-גוטורפ (1611-1592) | ||||||
שושלת ואסה | |||||||
| |||||||
|
אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור המלכותי שלהם על פי היסטוריה בדיונית של שוודיה. למעשה היה קרל המלך השלישי בתולדות שוודיה ששמו היה קרל.
קרל עלה לכס המלוכה על גלי האהדה לנצרות הפרוטסטנטית במהלך התקופה המתוחה בין הפלגים השונים של הנצרות. תוך קצת יותר מעשור, התפתחו מתחים אלה למלחמת שלושים השנים. עימותים אלו גרמו כבר למריבות שושלתיות ששורשיהן במאבק לחירות הדתית שהייתה הרקע להדחתו של אחיינו של קרל והעלתה אותו לכס המלכות.
תקופת מלוכתו של קרל עמדה בסימן תחילתו של החלק האחרון הן של הרפורמציה הפרוטסטנטית והן של קונטרה-רפורמציה. עם מותו של אחיו בנובמבר 1592, עבר כס המלכות השוודי לאחיינו, שהיה בעל ברית של בית הבסבורג, זיגמונט השלישי ואזה, מלך פולין ושוודיה. במהלך התקופות המתוחות מבחינה פוליטית ששררו אז, ראה קרל בחומרה את ירושת כס המלכות של שוודיה הפרוטסטנטית על ידי אחיינו הקתולי המסור. בעקבות זאת התחוללו כמה שנים של מחלוקות דתיות.
במהלך תקופה זו, משלו קרל והמועצה המלכותית השוודית בשמו של זיגמונט כאשר זה שהה בפולין. לאחר כמה תהליכים מוקדמים, אילצה אספת המעמדות של שוודיה ב-1595 את זיגמונט לוותר על כסאו לטובת קרל. בסופו של דבר החל צעד זה תקופה של כמעט שבעה עשורים של לוחמה בלתי סדירה בין שני הענפים של בית ואסה כששניהם ניסו לאחד את הכתרים של פולין ושל שוודיה ולטעון כל אחד ללגיטימיות שלו לכתר מאוחד זה.
באופן דומה, התוצאה של המאבק הפנים שושלתי בבית ואסה, החריפה והקצינה את המעשים שבוצעו מאוחר יותר על ידי הנסיכים הקתולים של האימפריה הרומית הקדושה, כמו הצו להשבת רכושו של הממסד הקתולי. למעשה, צעדים אלו הביאו את הפוליטיקה האירופאית לנטישת הגישה של פתרון מחלוקות באמצעות מגעים דיפלומטיים ופשרה במהלך הקזת הדם הגדולה של מלחמת שלושים השנים.