Loading AI tools
סרט משנת 1998 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראן לולה ראן (מאנגלית: Run Lola Run: מילולית "רוצי, לולה, רוצי"; במקור הגרמני: Lola rennt: מילולית: "לולה רצה") הוא סרט קולנוע גרמני בבימויו של הבמאי הגרמני טום טיקוור ובכיכובה של פְרַנְקָה פּוֹטֶנְטֶה.
כרזת הסרט | |
בימוי | טום טיקוור (Tom Tykwer) |
---|---|
הופק בידי | סטפן ארנדט |
תסריט | טום טיקוור |
עריכה | מתילדה בונפוי |
שחקנים ראשיים |
פרנקה פוטנטה מוריץ בלייבטרוי |
מוזיקה |
טום טייקוור ג'וני קילמק ריינהולד הייל |
צילום | פרנק גריב |
מדינה | גרמניה |
חברת הפקה | X-Filme Creative Pool, רדיו מערב גרמניה, ארטה (ערוץ טלוויזיה) |
חברה מפיצה | פרוקינו פילמורליי |
שיטת הפצה | הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1998 |
משך הקרנה | 81 דקות |
שפת הסרט | גרמנית |
סוגה | סרט דרמה, סרט פשע, מותחן, סרט ניסיוני |
תקציב | 1,750,000$ |
הכנסות | 14,533,173$ |
הכנסות באתר מוג'ו | runlolarun |
פרסים | |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט עושה שימוש בנרטיב יוצא דופן. הסרט מתאר את אותו סיפור שאורכו 20 דקות בשלוש דרכים שונות. בכל פעם משתנה פרט אחד ועל כן התוצאה של הסיפור שונה לחלוטין. העלילה של הסרט "ספירלית" במהותה במובן שכל אירוע משפיע במעגלים הולכים וגדלים על אירועים אחרים בסרט, החל מאירוע יחיד בתחילתו של כל סיפור. חדר המדרגות בסרט כמו גם מאפיינים אחרים בו מהווים מחווה לבמאי אלפרד היצ'קוק ולסרטו "ורטיגו" שטיקוור העריץ.
הסרט הושפע מסגנונו של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי בקווי הזמן המקבילים שלו (ובייחוד מ"חייה הכפולים של ורוניק" ו"שלושת הצבעים: אדום").
חברהּ של לוֹלָה, מַאנִי, מעורב במבצע הברחה. עליו להביא סכום של 100,000 מארקים לבוס שלו - רוני. לולה אמורה להסיע את מאני אולם הקטנוע שלה נגנב, ומאני נאלץ לנסוע בתחבורה הציבורית - ושוכח בטעות את התיק עם הכסף ברכבת, שם מוצא אותו קבצן. מאני מתקשר ללולה ומסביר לה שהוא חייב להשיג את הכסף עד השעה 12:00 בצהריים לפגישתו עם רוני - שאם לא, רוני יהרוג אותו. לולה מתחייבת להשיג את הכסף עד השעה הייעודה - כאשר עומדות לרשותה 20 דקות לעשות זאת, שכן השעה כבר 11:40.
מרגע זה מוצג הסרט בשלושה קווי עלילה מקבילים, המתרחשים אחד אחרי השני ונמשכים 20 דקות כל אחד:
לאחר מותה של לולה מתחיל הסרט בשנית:
לאחר מותו של מאני מתחיל הסרט בשלישית:
בהקרנת טרום בכורה חד פעמית בסינמטק בתל אביב, הוקרנה גרסה עם סוף אחר שנחתך ונגנז מההפצה הרשמית : אמנם מאני ולולה זכו בתיק עם 100,000 מארקים, אבל אז מגיעה סדרת פלאשים של תמונות סטילס שבה רואים את החבורה של הגברים השריריים מרביצים לשניהם וגונבים ממאני ולולה את כספם ואף הורגים את שניהם כך שסוף אחד לולה נהרגה, סוף שני מאני נהרג, וסוף שלישי שניהם מתו .
הגרסה כאמור נחתכה ולאחר מספר חודשים שוחררה גרסה ערוכה בהקרנת בכורה בה הושארה עם רעש של פלאש אחד ארוך מאוד בסוף, תמונה אחת קפואה, ועם סוף טוב .
במהלך כל הסרט רצה לולה בין אנשים, ומתנגשת בהם או חולפת על פניהם; בעקבות כל מפגש קצרצר שכזה מוצגת סדרת תצלומי סטילס אשר מראים את עתידו של כל אחד ואחד מהם. מסלולי חייהם של האנשים משתנים בשל המפגשים: במקרה אחד, התנגשות של לולה באישה מתחילה שרשרת אירועים שבסופה זוכה האישה בלוטו ומתעשרת; במקרה אחר, לולה חולפת על פניה אך אינה מתנגשת בה, והאישה אינה זוכה, נשארת ענייה וילדיה נלקחים ממנה בידי רשויות הרווחה.
למעשה, הסרט מקצין את אפקט הפרפר - שינוי קטן מסוגל לגרום השפעות הרות גורל.
הסרט מאזכר את הסרט "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק במספר אופנים - הבולט בהם - ציור בקזינו של קים נובאק כפי שנראתה בעת ששיחקה בסרט "ורטיגו".
הסרט הפך לפרודיה בפרק מהסדרה "משפחת סימפסון" שנקרא "טרילוגיה של שגיאה" (Trilogy of Error), שגם בו נעשה שימוש בווריאציות על גרעין עלילה אחד, אשר שינוי קטן בו משפיע על התוצאה.
פסקול הסרט הוא פרי עבודתם של טום טיקוור, יחד עם ג'וני קלימק (Johnny Klimek) וריינהולד הייל (Reinhold Heil). השיר "Wish - Komm zu mir" (גרמנית: "בואי אליי") נכתב על ידי פרנקה פוטנטה, ששרה אותו עם תומאס דֶה (Thomas D). השיר משנה אווירה לאורך הסרט: בפעם הראשונה מלווה המוזיקה באווירה של דריכות; בשנייה מעבירה המנגינה תחושת סכנה; ובפעם השלישית מתווספות לשיר מילים כגון "never say never".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.